וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"לא הפסקנו להאמין בעיתונות"

עודד חרמוני, סן פרנסיסקו

3.1.2006 / 8:22

מייסד ומנכ"ל CNET, שלבי בוני, בראיון בלעדי למגזין TheMarker: "יש לעיתונות המסורתית תפקיד חשוב ולכן היא לא תיעלם"

"אנחנו מאמינים שכדי להיות רלוונטיים ולעבוד נכון באינטרנט, יש לשלב את כל הידע הנצבר - לרבות הידע של הקוראים", אומר שלבי בוני, מייסד ומנכ"ל אימפריית התקשורת המקוונת CNET, בראיון שמתפרסם בגליון ינואר של מגזין TheMarker.

"אבל לביקורת של הגולשים יש גם מגבלות. כשהם כותבים על מצלמה דיגיטלית אחת, הם לא עושים זאת לאחר שבדקו 200 מצלמות אחרות או ערכו בדיקות מעבדה, כפי שאנחנו עושים. זה מחסום שרק גולשים מעטים מצליחים להתמודד אתו. אז נכון, התרומה של הגולשים חשובה, אבל קודם כל חייבים להיות נאמנים לעיתונות וליושרה שלה".

12 שנים לאחר שהקים את החברה שלו, שלבי בוני, עומד בראשה של אימפריית תקשורת מקוונת שמרכזה בסן פרנסיסקו ועם יותר מ-100 מיליון גולשים, 2,000 עובדים ושווי של 2.2 מיליארד דולר: מ-news.com, הנמנה עם אתרי חדשות ההיי טק החזקים בעולם, דרך אתר השוואת המחירים mysimon ועד אתר הורדות התוכנה download.com ו-18 האתרים שס-CNET מפעילה מובילים את הגולש ברחבי עולם המדיה הדיגיטלית וההיי טק. קשה לחפש שיר, מצלמה, נגן או משחק מחשב בלי לעבור באחד מן האתרים האלו ואולי אף לרכוש דרכם את המוצר המבוקש, קשה להימנע מהקלדת השם ניוז.קום כשמבקשים להתעדכן בחדשות ההיי טק.

בוני, בוגר הרווארד, חובב גאדג'טים נלהב, שייך לדור המהפכה של האינטרנט. החברים שלו הם מי שהקימו את גוגל ויאהו ומנהלים אותן היום. את CNET הוא הקים עם חבר אחר, הלזי מינור, ב-1993. בשנת 1995 התחיל האתר לנסוק והפך במהירות לאחד האתרים הצומחים והגדולים באינטרנט. שנה אחר כך הונפקה CNET בנאסד"ק ומשם החל הכל התגלגל במהירות. החברה רכשה אתרים בקצב וירתה לכל הכיוונים. ואז התפוצצה הבועה. זה היה השלב שבו קיבל לידיו בוני את ניהול החברה, מיזג אותה עם המתחרה הישירה, zdnet, וניסה בעיקר לשרוד.

"הרבה פופ-אפים זו לא חוויה נחמדה"

המשקיעים לא דרשו מכם לשנות מודל בשנות הבועה?

"במידה מסוימת, כן. תראה, את החזון כתבנו רק לפני שנתיים, לאחר שבמשך שנים זיגזגנו בין מודלים. אבל נשארנו נאמנים לבסיס - התוכן. אנחנו מרוצים מהמודל הזה של ריבוי מותגים תחת גג אחד ושל פרסום אינטראקטיווי. מותגים נפרדים המתאימים לאנשים שונים עונים על התפיסה הכוללת שלנו, שבכל מקרה חייבים להמשיך במה שטוב למשתמשים - ובמה שהם רוצים.

"בתקופות הקשות בדקנו כל הזמן עד היכן יוכל סף ההכנסות שלנו לרדת ועדיין לאפשר לנו להיות נאמנים למודל שלנו. רצינו לשמור על היושרה שלנו וחשבנו שהרבה פופ-אפים מקפצים זו לא חוויה נחמדה למשתמש. אבל כן ניסינו לשנות מודלים בתחום הפרסום - סגרנו חלקים, בנינו תוכן אינטראקטיווי, שילבנו בין כתבות ובין לינקים לרכישות. בכל הזמן הזה עלה בהתמדה מספר הגולשים באתרים שלנו".

השילוב הזה בין כתבות ובין לינקים לרכישות לא הפריע ליושרה שלכם?

"כל הזמן הזה לא הפסקנו להאמין בעיתונות. אני חושב שאפשר ליצור שני מעגלים, של פרסום ועיתונות, ובמקום להפריד ביניהם למצוא את דרך האמצע וליהנות משניהם. הקורא שואב ערך גם ממציאת מפרסמים וגם מקריאת כתבות. הוא קורא ביקורת עיתונאית, ואז הוא גם יכול למצוא את המוצרים שהיא מתייחסת אליהם. זה מה שמאפשר האינטרנט".

אתה חושב שהאינטרנט יחסל את עיתונות הנייר?

"בעיני, יש לעיתונות המסורתית תפקיד חשוב ביותר ולכן היא לא תיעלם. אני חושב שקשה מאוד לקרוא סיפורים ארוכים באינטרנט, ויש מקום לכתבות ארוכות בעיתון. אבל אני חייב לומר שאני חושש. מאחר שהעיתונות הכתובה מסובסדת על ידי מודעות הלוח, ומאחר שאלו עוברות לאינטרנט, היא תיקלע למצוקה. וזה ישפיע על כולנו. אותי מטריד שאז לא יהיה כלב שמירה אמיתי. לא יהיה מי שיבדוק פרשות כמו ווטרגייט, כפי שעשה 'ואשינגטון פוסט' כאשר השקיע בשני עיתונאים שערכו תחקיר, כאילו היה קרן הון סיכון. האינטרנט לא בנוי לתחקירים כאלו, ואותי, במישור האישי, זה מפחיד. אנחנו, כחברה, חייבים שתהיה לנו עיתונות טובה".


** הראיון המלא - בגיליון ינואר של המגזין TheMarker

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully