האוצר, בנק ישראל ולשכת ראש הממשלה בוחנים שינוי במבנה הפיקוח על שוק ההון

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, מנכ"ל משרד רה"מ אילן כהן ומנכ"ל האוצר יוסי בכר החלו בשיחות ראשוניות לגבי השינוי הדרוש במבנה הפיקוח על שוק ההון. העובדה שהשיחות מתנהלות עתה וברמה בכירה כל כך מלמדת כי הנושא יעמוד בראש סדר היום של שלושת הגופים מיד לאחר הבחירות.



השיחות נוגעות עתה לעקרונות מבנה הפיקוח הרצוי, כשעל הפרק עומדים שני מודלים מנוגדים. האחד, המודל הבריטי, יאחד את כל גופי הפיקוח על שוק ההון לגוף פיקוח יחיד. השני הוא מודל שמאמץ את המשך קיומם של מפקחים נפרדים, אבל תוך שיתוף פעולה גובר ביניהם.



המודל הבריטי זכה להצלחה מסחררת בבריטניה, אבל בישראל הוא מעורר התנגדות משני טעמים: ראשית, מדובר בגוף פיקוח שירכז עוצמה אדירה בידיו, והדבר עלול להוליד השחתה; מנגד קיים חשש כי המערכת הפוליטית תזהה את הגוף כמוקד עוצמה מסוכן, ועל כן תדאג לסרס אותו - כשם שהמערכת הפוליטית החלישה לאורך שנים את מעמד היועץ המשפטי לממשלה.



בשל ההתלבטות בין שני מודלים שונים של פיקוח, ההערכה היא כי שלושת האישים צפויים לסכם ביניהם על הקמת צוות שימליץ על שינויים במבנה הפיקוח על שוק ההון מיד לאחר הבחירות.



כיום מפוצל הפיקוח על שוק ההון בישראל בין ארבעה גופים: הפיקוח על הביטוח, קופות הגמל וקרנות הפנסיה במשרד האוצר; הפיקוח הישיר על שוק ההון במסגרת רשות ניירות ערך; הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, ורשות ההגבלים העסקיים במשרד התמ"ת. הפיצול הזה יוצר סתירות וכפילויות בין גופי הפיקוח, ומקשה על האפקטיוויות של הפיקוח בעידן שבו הבנקים מייעצים בנוגע לקרנות פנסיה, חברות הביטוח מעמידות אשראי והברוקרים עוסקים בחסכונות הן לטווח ארוך והן לטווח קצר.



הצורך בשינוי הפיקוח על שוק ההון נולד בעקבות הרפורמה בשוק ההון, ששינתה את מבנה הפעילות של הבנקים, הברוקרים וחברות הביטוח, ובמיוחד הגדילה מאוד את היקף הפעילות של חברות הביטוח. הגדלה זו התרחשה ללא הגדלה מקבילה בהיקף המשאבים המוקצים לפיקוח על הביטוח, ומוסכם על הכל כי הדבר מחייב שינוי. ועדת בכר אמנם נמנעה מלגבש המלצות בנושא מבנה הפיקוח העתידי על שוק ההון, בין השאר כדי לא ליצור מתיחות בין חברי הוועדה, שעסקו כולם בפיקוח על שוק ההון, אך המליצה שעד מארס 2006 יתקבלו החלטות לגבי מבנה הפיקוח הרצוי לאור השינויים שחוללה הרפורמה בשוק ההון.