באחרונה שינה פישר את דעתו, מטעמים שאינם ידועים. לא מכבר דיווח הנגיד לשני חבריו לוועדה לניסוח חוק בנק ישראל, כהן ומנכ"ל האוצר יוסי בכר, כי שינה את דעתו, וכי הוא עומד על כך כי בועדה המוניטרית יהיה רוב לבנק ישראל.
נושא תקציב בנק ישראל וקביעת השכר בבנק, מהווה בעיה לא פחות סבוכה. בנק ישראל הוא המוסד הציבורי היחיד בארץ, שבו הנהלת המוסד - כלומר הנגיד קבע את תקציבו ובמידה רבה גם את שכר העובדים. התוצאות ידועות. בנק ישראל הפך לאחד המוסדות הציבוריים המושחתים בישראל. גם הממונה הקודם על השכר באוצר, יובל רכלבסקי, היה מופתע לא פעם כשגילה חריגות שכר חדשות בבנק.
חיטוי אמיתי של בנק ישראל היה מביא להעמדת בכירים בעבר ובהווה לדין. לפישר אין כמובן כל קשר למה שקרה בעבר, אבל מי ששותפים לפישר בקביעת מנגנון תקציב הבנק והשכר בחוק בנק ישראל החדש - כהן, בכר ויועציהם - רוצים למנוע כל אפשרות לשחיתות חוזרת. לפיכך, נקבע כי במקביל לוועדה המוניטרית תוקם בבנק ישראל מועצה מינהלית בת שבעה חברים: חמישה חיצוניים ושניים, כולל הנגיד, מבכירי בנק ישראל.
בבנק ישראל מסכימים להרכב המועצה המינהלית עם רוב חיצוני ברור, אשר תהיה כמו דירקטוריון של חברה מסחרית ותקבע את תקציב הבנק והשכר. כהן ובכר, לעומת זאת, סבורים כי המועצה המינהלית תהיה בסופו של דבר גוף מקורב לבנק ולפיכך קיים חשש כי חלק, ולו קטן, מהחלטותיה יהיו מוטות לכיוון הבנק. הכנסת, כשהנושא יונח על שולחנה, תתדרוש קרוב לוודאי פיקוח חיצוני מוחלט, חד משמעי, לתקציב בנק ישראל ולשכר העובדים.
"איש כמובן לא שכח את הויכוחים בשנים האחרונות בין התעשיינים והאוצר עם בנק ישראל בנושא הריבית, כשהנגיד היה והוא עדיין מקבל ההחלטות", אומר כהן. "ההחלטה לעבור לוועדה מוניטרית שתקבל את החלטות הבנק טובה ונכונה. עם זאת, הכיוון של חוק בנק ישראל ברור - שמירה על עצמאות הבנק. אנחנו גם לא רוצים לפגוע במעמדו של הנגיד".
כהן אומר בנוסף כי לאחר שהנגיד שינה את דעתו נבחנים מספר מודלים להרכב הוועדה המוניטרית. הוא מסרב לנדב פרטים אך מהשיחה עימו עולה כי הוא עצמו, פישר ובכר קרובים לאמץ מודל של ועדה בהרכב של 6-4 חברים; עם נציגות שווה לבנק ישראל ולנציגים החיצוניים; וקול כפול ליו"ר הנגיד.
במה הרכב זה שונה מההרכב של שלושה נציגים לבנק ושני נציגים חיצוניים?
"ההבדל גדול. לפי החוק החדש הבנק יהיה חייב לפרסם פרוטוקולים לאחר כל ישיבה של הוועדה המוניטרית. כלומר תהיה שקיפות שלא היתה קיימת עד היום ויהיה פיקוח ציבורי על עמדות נציגי הבנק. במקרה שהנגיד יפעיל שוב ושוב את הקול הכפול שלו, הציבור ישאל שאלות, כמו למשל למה נציגי הציבור חושבים תמיד אחרת מהנגיד. הנגיד, במקרה כזה, יזדקק להסברים טובים אחרת הוא יהיה ציבורית בבעיה. אנחנו נוטים, ביחס להרכב הוועדה המוניטרית, לפתרון אמצע. עוד לא החלטנו, אבל אנחנו לא רחוקים מההחלטה".
גם בנושא תקציב בנק ישראל מסתמן פתרון מורכב. לדברי כהן, "לנגיד חשוב מאוד שנושא תקציב הבנק ונושא השכר יבטא את עצמאות הבנק. מצד שני אי אפשר להתעלם מסדרי מינהל ציבורי תקין. מועצה מינהלית אינה פתרון מספיק. נבנה גוף מעל המועצה, שלא יגיב אוטומטית לכל החלטה שלה, אבל יוכל להתבטא במקרים חריגים.
"יהיה מנגנון התערבות, זה ברור, כפי שקיים למשל ב-BANK OF ENGLAND; שם יש מוסד הקרוי BANK OF ENGLAND COURT, המאפשר התערבות בנושאי שכר חריגים. כשמדברים על איזונים ובלמים, גוף העל יהיה הבלם למקרים חריגים.עוד לא סיימנו את העבודה ועוד אין הסכמה של בנק ישראל, אך ברור שגוף העל לא יתערב בכל רגע".
ביחס לשכר עובדי הבנק, אומר כהן כי בקרוב ייקבע סולם שכר חדש, עם דיפרנציאציה ביחס לשכר המקובל בשרות הציבורי לטובת עובדי בנק ישראל, ומנגנון עידכון קבוע בהתאם להתפתחויות במשק ובמגזר הציבורי. גם נושא זה יהיה באחריות המועצה המינהלית וגוף העל.
באשר לתפקידו הכפול של הנגיד, גם כיועץ כלכלי לממשלה - כפילות שלא קיימת באף לא בנק מרכזי אחד בעולם המפותח - אומר כהן כי "אסור שהנגיד יהיה, לפי חוק, יועץ כלכלי לממשלה; כלומר מי שמאשר את תקציב המדינה מחד, כיועץ, ומותח עליו ביקורת, מאידך, כנגיד. לעומת זאת, חשוב שהנגיד יהיה דה-פקטו יועץ כלכלי. כך למשל, העצה של פישר בנושא הפרטת בנק לאומי (מכירת גרעין השליטה ולא חלוקת מניות הבנק לציבור), היתה חשובה. חשוב יהיה לשמוע את דעתו, בעוד שבועיים, בנושא המלחמה בעוני".
מנכ"ל משרד ראש הממשלה רוצה ועדה מוניטרית לקביעת מדיניות ומועצה מנהלית לקביעת שכר
מוטי בסוק
5.1.2006 / 8:40