מאת עמית שרביט
הבנקים נותרו דומיננטיים בתיווך הפיננסי בישראל, למרות שחיקה מסוימת שחלה במעמדם בעשור החולף. הבנקים דומיננטיים בהיותם מקור עיקרי למימון הסקטור הפרטי ומקור נגיש שאליו פונה הסקטור הפרטי כאשר מצטמצמים מקורות המימון החלופיים, כפי שקרה ברבעון האחרון של 2000, בעקבות נפילת מחירי המניות בבורסות בעולם - כך עולה ממחקר של בנק ישראל.
מהמחקר עולה עוד כי מערכת הבנקאות הישראלית ריכוזית בהשוואה למערכות דומות במדינות המפותחות. רמת הריכוזיות הולכת ופוחתת, אך לא בקצב הרצוי.
מעמדם של הבנקים כמקור לגיוס הון נשחק בעשור האחרון. התפלגות גיוס המקורות של הסקטור הפרטי בישראל ב-2000 מראה כי הבנקים מימנו רק 49% ממקורותיו, לעומת 79% ב-91'. עם זאת, ברבעון הראשון של 2001, לנוכח המשבר בשוקי ההון בישראל ובעולם, חלה עלייה בשיעור המקורות שמומנו על ידי הבנקים, ל-65%.
מהמחקר עולה עוד כי בעשור האחרון חלו שינויים גדולים בהרכב המימון של פעילות הסקטור הפרטי. הסקטור הפרטי מגייס כיום יותר מקורות מבורסות בחו"ל, בתחילה מארה"ב ובשנתיים האחרונות גם מאירופה.
בתחילת שנות ה-90 גויסו רק 3% מהמקורות בבורסות בחו"ל, ואילו ב-2000 גויסו 20%. עיקר הגידול חל במחצית השנייה של שנות ה-90. בסוף 2000 נסחרו כ-130 חברות ישראליות בבורסות בארה"ב - מה שמקנה לישראל את תואר השחקן הזר השני בגודלו בבורסה האמריקאית, אחרי קנדה. שווי השוק של החברות בסוף 2000 היה 82 מיליארד דולר, לעומת שווי שוק של 30 מיליארד דולר לכל החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב.
היקף הגיוסים מבורסות בישראל נשאר ברמה דומה - 7% ב-2000 לעומת 6% בתחילת שנות ה-90.
מתווכים פיננסיים חוץ בנקאיים, כמו משקיעים מוסדיים וקרנות הון סיכון, הגדילו בעשור האחרון את משקלם בצורה ניכרת. בעוד שבתחילת שנות ה-90 הסקטור העסקי לא גייס מקורות מגופים פיננסיים חוץ בנקאיים, בסוף שנות ה-90 הגיע משקלם לכ-16%.
ממחלקת המחקר בבנק ישראל נמסר כי השינויים בהרכב מימון הפעילות של הסקטור הפרטי משקפים את התמורות שחלו בשוק ההון הישראלי. הליברליזציה בשוק המט"ח, שפתחה את המשק הישראלי לחו"ל, והגידול במשקל התעשיות המתקדמות מסך הפעילות המשקית, היו הגורמים העיקריים שהובילו לשינויים הללו. גורם נוסף היה הגאות בשוקי ההון, בעיקר מ-98' עד 2000.
נשאלת השאלה האם השינויים במבנה שוק ההון הישראלי ובהרכב המימון של הסקטור הפרטי פגעו ברווחי הבנקים. מקור בנקאי סבור כי הירידה בהיקפי הפעילות של הבנקים בתחום המימון לסקטור הפרטי לא השפיעה על רווחיותם.
"בנקים בישראל אוניברסליים. הם אינם עוסקים רק בתפקיד המסורתי - גיוס כספים ומתן הלוואות, אלא במגוון שירותים ופעילויות. לבנקים, למשל, יש פעילות ברוקראז', הם מחזיקים מניות בחברות ריאליות, נותנים שירותים שונים ועוד".
לדבריו, לבנקים יש פיזור של מקורות הרווח. כלומר, יש תחלופה בין הפעילויות השונות. "לבנק יש מנגנון של פיצוי המובנה בתוך המערכת - כאשר יש ירידה בתחום אחד, יש פיצוי בתחומים אחרים".
כך למשל ניתן לראות כי באופן כללי, חלה בשנים האחרונות ירידה בהכנסות המימון של הבנקים. אחת הסיבות לכך היא ירידה במתן אשראי לסקטור הפרטי. לעומת זאת, חלה עלייה בהכנסות התפעוליות, בשל עמלות מפעילות מוגברת בשוק ההון בישראל ובחו"ל.
לבנקים יש יכולת לעבור בגמישות מתחום לתחום. זו אחת הסיבות לתוצאות הטובות יחסית שהבנקים מציגים, שבולטות לאור ההאטה במשק. עם זאת, כאן גם מתמקדת עיקר הביקורת המופנית נגדם - ניגודי האינטרסים שעלולים להיווצר בעקבות עיסוק בתחומים רבים.
הפוטנציאל לניגוד העניינים מומחש במחקר שערכו ד"ר אשר בלס וחדוה בר ממחלקת המחקר של בנק ישראל וד"ר עובד יושע מאוניברסיטת תל אביב. מהמחקר עולה כי בנקים הנפיקו חברות במחירים גבוהים יחסית, ובין הרוכשים בהנפקה היו קופות הגמל של הבנק. כלומר, העמיתים של קופות הגמל קנו סחורה במחיר גבוה.
הבנקים עדיין דומיננטיים בתיווך הפיננסי למרות ירידה במימון הסקטור הפרטי בישראל
הארץ
5.7.2001 / 8:42