וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שר התחבורה מקדם את תוכנית מרכבות השלום - רשת מסילות שתקשר בין ישראל לרשות הפלשתינית ולירדן

שרון קדמי

6.1.2006 / 11:52

התוכנית כוללת רכבת בין חיפה לג'נין ומשם לירדן, חיבור מסילתי בין נמל ימי בעזה לגדה המערבית; הקמת המסילה מחוץ לישראל תמומן על ידי האיחוד האירופי, שמעוניין להשקיע כ-300 מיליון יורו בפרויקטים תחבורתיים משותפים לישראל, ירדן ולרשות הפלשתינית



רכבת בין חיפה לג'נין ומשם לירדן, חיבור מסילתי בין נמל ימי בעזה לגדה המערבית כחלק ממכלול מסילות ברזל שירשתו את שטחי הרשות הפלשתינית, וכל זה בעשור הקרוב - נשמע הזוי? לא בהכרח, לפחות אם תשאלו את שר התחבורה מאיר שטרית, המקדם יחד עם הצוותים המקצועיים במשרדו את פרויקט "מרכבות השלום".



מדובר בתוכנית שאפתנית, אולי שאפתנית מדי. עם זאת בחודש שעבר הציג שטרית, בכנס שרי התחבורה של מדינות הים התיכון שנערך במרקש שבמרוקו, תוכניות להקמת רשת מסילות ברזל שיקשרו בין ישראל לרשות הפלשתינית ולירדן; ואם ינשבו באזורנו רוחות של שלום אמת, גם לסוריה וללבנון. התוכנית המרכזית היא מסילה בין חיפה לאירביד שבירדן, שתכלול גם שלוחה לג'נין.



את הקמת המסילה - מחוץ לישראל - אמור לממן האיחוד האירופי, שמעוניין להשקיע כ-300 מיליון יורו בפרויקטים תחבורתיים משותפים לישראל, ירדן ולרשות הפלשתינית. האיחוד הוא גם זה שיזם את הכנס, שבו השתתפו, נוסף על שטרית, שרי התחבורה של מצרים, ירדן, לבנון, סוריה, אלג'יריה, תוניס, מרוקו, טורקיה והרשות הפלשתינית.



הכסף הגדול אמור להגיע מהבנק האירופי להשקעות (EIB) - אחד ממוסדות המימון הגדולים בעולם. הבנק הוא זרוע של האיחוד למימון פעילויות באירופה ובאזורים נוספים בעולם, והוא מלווה פרויקטים במדינות החתומות על שיתוף פעולה עם האיחוד האירופי. האיחוד פועל באמצעות FEMIP - זרוע המימון של הבנק למדינות המזרח התיכון, שהוקמה במסגרת "תהליך ברצלונה" - שדרכה מועברים כשני שלישים מהסיוע האירופי הישיר למדינות השותפות בתהליך ברצלונה, לרבות לרשות הפלשתינית. על פי דו"חות הבנק, ב-2004 הסתכמה פעילות הזרוע הים תיכונית ב-2.25 מיליארד יורו.



הפרויקט המרכזי שהציג שטרית כולל הקמת מסילת ברזל כפולה לאורך תוואי רכבת העמק המתוכננת, שתעבור דרך גשר שייח' חוסיין (דרומית לצמח). האיחוד האירופי הגדיר את הפרויקט בעל עדיפות ראשונה מבין כל הפרויקטים שהציעו ישראל, ירדן והרשות הפלשתינית.



עד כה הוגשו לאיחוד כ-80 פרויקטים, אך רובם אינם עומדים בקריטריונים שנקבעו מראש ולכן לא יעברו כנראה את שלב המיון המוקדם. הפרויקט שהציגה ישראל הוא היחיד שהוצג ברמה מפורטת. לא מדובר אמנם בתוכניות חדשות, שכן מדי כמה שנים הן צצות מחדש - אך הפעם, אומרים במשרד התחבורה, ניכר רצון משותף ואפילו יש מימון בינלאומי שצריך לנתבו למקומות הנכונים. הפעם האחרונה שהתוכניות אותן הציג שטרית עלו על שולחן הדיונים היתה בראשית שנות ה-90, בתקופת ועידות מדריד ואוסלו.



לעורר מחדש את תנועת הרכבות



הוגי התוכניות מבקשים לעורר מחדש את תנועת הרכבות, שהיתה קיימת באזורנו במחצית הראשונה של המאה ה-20, בין ארץ ישראל המנדטורית לבין סוריה ולבנון בצפון, ירדן במזרח, סעודיה בדרום ומצרים בדרום-מערב. קו הרכבות הראשון בארץ ישראל הושק כבר



ב-1892, בין יפו לירושלים, על ידי השלטון הטורקי. בין 1903 ל-1905 הקים השלטון הטורקי את המסילה שקישרה את חיפה - דרך עמק יזרעאל, בית שאן, צמח ונהר הירמוך - אל המסילה החיג'אזית, בירדן וסוריה. החלק שעבר בתחומי ארץ ישראל ידוע כרכבת העמק, שרק באחרונה אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות את הקמתה מחדש בהשקעה של כמיליארד שקל.



עם זאת רכבת העמק, שהתוואי שלה אמור להסתיים בעמק בית שאן, היא לא המטרה אליה כיוונו שטרית ועמיתיו בכנס במרקש. התקווה היא כי הרכבת תמשיך מזרחה, לירדן ואף לעיראק. התנאי העיקרי לכדאיות הכלכלית של המסילה לירדן ומזרחה, הוא פיתוח אזור סחר חופשי בין ישראל למדינות שממזרח לירדן. במקרה כזה, ייתכן שתיווצר מסה קריטית של מטענים וסחורות שיכולה להוות תחרות לתנועה הימית בין המפרץ הפרסי לים התיכון.



אורך התוואי בשטח ישראל הוא כ-74 ק"מ, מהם 12 ק"מ בין בית שאן לגשר נהר הירדן. עלות ההקמה נאמדת ב-250 מיליון דולר. על פי התוכניות, מצריכה השלמת הקו בשטח ירדן, עד לחיבורו למסילה הירדנית הקיימת במפרק, סלילת 92 ק"מ של מסילה חדשה בדרך הררית קשה. תוואי מסילת העמק לא התחבר בעבר ישירות לירדן, אלא המשיך מבית שאן צפונה, לצמח, ומשם דרך מעבר הגבול באל חמה לעבר העיירה הסורית דרעא. בדרעא הצטרפה מסילת העמק למסילה החיג'אזית הראשית, מדמשק לעקבה.



במשך השנים נזנחו ונהרסו כל קטעי החיבור של המסילות, כמו מסילת העמק מחיפה לבית שאן דרך צמח, אל חמה (חמת גדר) ועד לדרעא שבירדן; מסילת החוף, מבצת דרך ראש הנקרה לצור שבלבנון, ומסילת סיני, מאשקלון דרך עזה לכיוון אל עריש בואך קנטרה.



תהליך השלום שהותנע באמצע שנות ה-90 הביא להקמת צוותים שדנו בחידוש החיבורים המסילתיים בין ישראל לשכנותיה, להוציא את לבנון וסוריה, בשל הנתק ביחסים הדיפלומטיים. הצוותים דנו גם בגיבוש תוכנית לרשת מסילות ברזל אזורית, בהן נטלה חלק גם רכבת ישראל.



אחד הצירים שהציע שטרית טעון ברגישויות פוליטיות-מדיניות לא פשוטות. מדובר בציר פנימי שעתיד לחבר בין טול כרם, שכם, ג'נין ועפולה - למעשה לרשת את שטחי הרשות הפלשתינית באזור הגדה המערבית וליצור קישור יבשתי לרצועת עזה, מה שמכונה לא פעם "המעבר הבטוח".



שטרית העלה עוד תוכנית בפני חברי האיחוד האירופי, שתאפשר הנחת מסילה בין עזה לנמל אשדוד. לדבריו, ניתן להתחיל בביצוע הפרויקט בקרוב מאוד. שר התחבורה הדגיש כי בכוחה של הכלכלה לקדם את השלום וכי זהו אינטרס משותף לכל הצדדים: "הקמת המסילה לאירביד תאפשר העברת מטענים ישירה בין ירדן לחיפה. כיום מועברים המטענים באמצעות שיירות של משאיות".



משרד תחבורה משותף



לדברי שטרית, האיחוד האירופי קבע קריטריונים ברורים לקבלת פרויקטים תחבורתיים והפרויקטים שהציגה ישראל עומדים בהם. בין השאר נקבע כי צריכים להתקיים: שיתוף פעולה גלוי ומוצהר בין המדינות למציאת פתרונות תחבורתיים, שמירה על איכות הסביבה ושיפור תחבורתי ברמת ביטחון גבוהה. בנוסף, נקבע כי חובה להתחיל את הפרויקט לפני 2010 ולהתחייב לסיימו עד 2020.



בהסכם שנחתם באחרונה בין ישראל, האיחוד האירופי והרשות הפלשתינית נקבע כי האיחוד יעבי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully