"בריזקום-פלאוור תוביל את השוק, ואיו תזדקק למזל"

מאת יורם גביזון

שתי אזהרות הרווח שפירסמו אתמול בריזקום ופלוור השלימו את מעגל אזהרות הרווח שפירסמו בחודשיים האחרונים מרבית החברות הישראליות הפועלות בתחום התקשורת האלחוטית רחבת הפס.

מצבן של בריזקום ופלאוור כפי שהוא משתקף בהודעות שפורסמו אתמוך טוב יחסית. גם בתנאי שוק קשים בארה"ב ואירופה מוכרות שתי החברות ב-40 מיליון דולר. שתי חברות אחרות בתחום, ואיו ונטרו, הגיעו למכירות של 700 אלף דולר ו-2 מיליון דולר.

רמת המכירות הזעומה של שתי חברות שנסחרו בערכים של 5 מיליארד דולר ו-1.6 מיליארד דולר בשיאן, מעוררת את השאלה אם עמד מלכתחילה מודל עסקי סביר בבסיס הפעילות של חברות אלו.

גלעד אלפר, אנליסט של תקשורת אלחוטית רחבת פס בבנק ההשקעות קומרצבנק, אופטימי באשר לעתידה של התקשורת האלחוטית, אבל מדבר על אווירה קשה בכינוס השנתי של החברות בבוסטון לפני שבוע. "מצב הרוח בכינוס שהתרכז בשוק האמריקאי הושפע מהחולשה בשוק זה", אומר אלפר, שצופה כי 70% מהחברות שהופיעו בכינוס לא ישובו אליו בשנה הבאה.

השוק האמריקאי היה יעד מרכזי לחברות תקשורת אלחוטית בשל ההשקעות הכבדות של מפעילי שיחות חוץ, כמו ספרינט וורלדקום ברכישת תדרי בתחום ה-2.5 ג'יגהרץ במטרה להתחרות בחברות הטלפוניה המקומיות. לנוכח בסיס הלקוחות ושדרת התקשורת המרכזית שבבעלותן היתה ציפייה שחברות אלו ירכשו מערכות תקשורת אלחוטית כדי לעקוף את תשתית הנחושת שבבעלותן של חברות הטלפוניה המקומית, ויפתחו שוק ענק לחברות מסוגן של ואיו, הייבריד, בריזקום ואחרות.

החלום שהזין גיוסי ענק לחברות בתחום התפוגג שנה מאוחר יותר. אחת הבעיות המרכזיות של התקשורת האלחוטית בארה"ב היא חוסר הוודאות באשר לעתידם של תדרי ה-MMDS. הידיעות שלפיהן רשות התקשורת האמריקאית שוקלת להקצות תדרים אלו לטובת טכנולוגיית הדור השלישי של חברות הסלולר. הידיעות שלא אושרו רשמית מטילות צל כבד על רכישת התדרים על ידי וורלדקום, שעליה השליכה חברה כמו ויו את יהבה. לאור חוסר הוודאות מקפיאה וורלדקום את פרישת רשתות התקשורת האלחוטיות, והתוצאה היא קריסה במכירותיה של ואיו. גם אם בעיית התדרים לא היתה מתעוררת, אומר אלפר, יש ליצרני מערכות התקשורת האלחוטית בעיה מהותית עם לקוחותיהן.

אחרי שנתיים של פעילות קדחתנית הולכות ומתבררות דרישות חברות התקשורת מיצרני המערכות האלחוטיות, ואלו כך מסתבר שונות מהמוצרים שמציעות החברות בתחום. אלפר מציין כי ספרינט הבהירה בכינוס שנערך בשבוע שעבר לספקיה מה הן ציפיותיה: מוצר שעלותו לצרכן הביתי אינה עולה על 200 דולר, כולל מודם, העלות היחסית של המרכזת האלחוטית, וציוד היקפי לחיבור המרכזית לשדרת התקשורת המרכזית. המוצר שמבקשת ספרינט אינו מצריך קו ראייה בין תחנת הבסיס לבית המנוי וניתן לרכישה בכל סניף של רדיו שאק. ספרינט, כמו כל חברת תקשורת אחרת, מעוניינת במוצר שניתן להתקנה עצמית, ממש כפי שהדבר נעשה במודמים בכבלים, שהיא אחת החלופות למערכות התקשורת האלחוטית רחבת הפס.

להערכתו, הדרישה לתכונת ההתקנה העצמית עלולה להוציא מהשוק את חברת סיסקו , שהשקיעה בפיתוח טכנולוגית ה-VOFDM שמטפלת בצורה מושלמת בנושא קו הראייה ומסוגלת לספק קצב העברת נתונים של 3-5 מגהביט, אך המוצר שפותח על בסיסה אינו ניתן להתקנה עצמית. להערכת אלפר, שתי ספקיות תקשורת החוץ הגדולות ממתינות להבשלתה של טכנולוגית ה-OFDM, כשחלק הארי של הכינוס הוקדש להצגת ציוד של חברות שמתבססות על טכנולוגיה זו כמו hot Malibu ,Beamreach Piping ו-Iospan. הוא מציין כי בין החברות הישראליות רק בריזקום הכריזה על טכנולוגיית ה-OFDM, אבל עדיין לא פיתחה מוצר.

אלפר כאמור פסימי באשר לסיכויים של חברות ציוד תקשורת אלחוטית רחבת פס רבות לשרוד את 2002. "אין ספק שאלווריון (החברה הממוזגת של בריזקום ופלאוור) תשרוד ותוביל את השוק על פי הקריטריונים הרגילים של קיום רמת מכירות ובסיס לקוחות". הוא מעריך שגם לסרגון המפתחת מערכות תקשורת אלחוטית רחבת פס בתדרים של 38-18 ג'יגהרץ בתצורה של נקודה לנקודה סיכוי טוב לשרוד משום שהחברה השכילה להסיט את המיקוד של החברה משוק הגישה לחברות תקשורת (celecs), שמתחרות בחברות הטלפוניה הוותיקות לשוק של רשתות סלולר.

אלפר משתדל להתנסח בנימוס כשהוא מדבר על ויו ונטרו. ויו מחזיקה ב-90 מיליון דולר, שאמורים להספיק לה שנתיים וחצי בקצב שריפת המזומנים הנוכחי, ויש להם הנהלה חכמה. "הם נפגעו חזק כי הימרו על וורלדקום, שהתברר כהימור רע והטכנולוגיה שלהם היא טכנולוגיה של הדור הראשון. זו טכנולוגיה שדורשת קו ראייה וקצב העברת הנתונים שלהם הוא 1.5 מגה-ביט לשנייה. יש לוויו בעיה נוספת; החברה עבדה עם נורטל ו-ADC, ושתי חברות אלו יצאו מהשוק. ויו תזדקק למזל", אומר אלפר.

אלפר מעריך שהבעיות של נטרו שונות. אובדן הלקוח החשוב ביותר חברת לוסנט, שהיותה %85 מהמחזור ברבעון הראשון של 2001 ונעלמה ברבעון השני, הוא הבעיה המוכרת, אבל לא היחידה. הטכנולוגיה של החברה בתחום ה-LMDS היתה הטובה ביותר, אבל המכירות פסקו כי המוצר של החברה יקר מדי - 4,000 דולר לתחנת קצה ו-100 אלף דולר לתחנת בסיס. רמת המחיר של מוצרי נטרו הופכת לבעיה קשה עוד יותר לנוכח הירידה החדה במחירי הקווים החכורים, E1/T1, שהם מוצר חלופי.

"בהקשר הזה", אומר אלפר "יש לציין כי יש חברות כמו אנסמבל שמספקות פתרון שמסוגל לתת קצב העברת נתונים של 155 מגה-ביט לשנייה, או חברת Wavtrace שנקנתה על ידי חברת ציוד התקשורת האריס".

אלפר מדגיש את החוזקה של נטרו: 330 מיליון דולר במזומן, שעשויים לסייע לה לרכוש חברה, אם כי בתנאים הנוכחיים של חוסר ראות עסקית וטכנולוגית יש סיכון רב ברכישת חברה.

למרות המצב הקשה בתעשייה, מעריך אלפר שיש היגיון עסקי בתעשייה הן בשוק הפרטי והן בשוק העסקי. להערכתו, יש מקום למערכות תקשורת אלחוטית רחבת פס במקומות שאינם מכוסים על ידי מודמים בכבלים או מערכות DSL. הוא מציין שההנחה היא ש-20%-30% ממשקי הבית בארה"ב לא יקבלו שירות מה-DSL או הכבלים.

לדבריו, ה-DSL בבעי