וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

יאיר שוהם מג'נסיס לא חוסך ביקורת: "מנהלי הקרנות אוהבים את עצמם כל כך שהם הולכים לבקר את עצמם כשהם חולים"

עודד חרמוני

8.1.2006 / 8:53

עורך הדין, הפסיכולוג ואיש התעשייה לשעבר שהוביל את ג'נסיס לאקזיט המוצלח של השנה במודם ארט טוען שמשהו רקוב בהתנהלות הקרנות מול היזמים; שוהם אומר כי הגישה שבה נתקל במערכת היחסים בין הקרנות ליזמים מבוססת על "מי יותר חזק" כששני הצדדים עושים שרירים אחד לשני; "ת





עבור שוהם, זו ההנפקה הראשונה שהוא מבצע בצד של המשקיעים בחברה לאחר שבעבר השתתף בהרבה הנפקות כשותף במשרד עורכי הדין שבו ישב. לדבריו, המודל של קרנות ההון סיכון חייב להשתנות והקרנות צריכות להשקיע בשלבים מוקדמים יותר ולהחזיק יותר אחוזים בכל חברה בעת המימוש - לפחות 20%. "במודם ארט עשינו פי חמש וזה היה המימוש היחיד שקרנות החזירו במכפיל כזה במהלך השנה, וזו בעייה. על מנת להצדיק את עצמנו בקרן החדשה אנחנו צריכים להחזיר למשקיעים פי שלוש מהקרן - 450 מיליון דולר ב-25 חברות שנשקיע. והציפייה הזו לא מסתדרת עם המציאות שבה עד היום יש רק שלוש קרנות ישראליות שהצליחו להחזיר למשקיעים קרן של יותר מ-175 מיליון דולר בהם אנחנו. המספרים אם כך לא ממש גדולים ולכן צריכים בתעשייה יותר אקזיטים גדולים של יותר מ-500 מיליון דולר ולהשקיע בשלבים מוקדמים יותר. אנחנו עכשיו משקיעים בשלב הרעיון - שונה מאוד מהשלבים שבהם השקענו בעבר".



שוהם, כמו שותפיו לניהול ג'נסיס - אדי שלו, איל קישון וירון פולק - הוא מאותם אנשי הון סיכון שלא חוששים לומר את דעתם על התעשייה שבה הם פועלים וגם על התנהגות הקולגות והוא מצדיק אפילו את דבריו של אלי איילון, המנכ"ל המצליח של DSPG שבשנים האחרונות יצא למלחמת דון קישוט בקרנות וטען שהקרנות הן לא תעשייה אלא צינור להעברת כסף ולא זקוקות לסיוע מהמדינה.



שוהם אומר כי הוא מרגיש כיום לחץ מאוד גדול של הקולגות בקרנות לבצע השקעות ולהיות שותפים למימושים כדי לגייס קרנות המשך כשלעיתים משלמות החברות את המחיר כשהן נמכרות או מונפקות מוקדם מידי בחיי החברה. "מרגישים כיום לחץ מאוד גדול ואף קרן לא חיה בוואקום ולא חשה את זה. יש לא מעט ניגודי אינטרסים בין קרן למשקיעים אחרים בחברה וכמובן בינה ובין היזם. ברור שיש חיכוכים בתעשייה. כל אחד רוצה להגיע למקום אחר. הרי בסופו של דבר אנחנו עוסקים באנשים. הבעייה היא שהלחץ יוצר אווירה ודינמיקה לא כל כך טובה. הגישה להשקעות לא נכונה. הקרנות לא מתייחסות נכון ליזמים והמנהלים שלהן שוכחים שהיזם יכול להסתדר בלי קרן כזו או אחרת, אבל הקרן לא יכולה להסתדר בלי יזמים. מאז 2000 השוק עבר תהפוכות גדולות של משבר ופריחה אבל הכעס של היזמים על הקרנות נותר וחלקו בצדק". שוהם אומר כי הגישה שבה נתקל במערכת היחסים בין הקרנות ליזמים מבוססת על "מי יותר חזק" כששני הצדדים עושים שרירים אחד לשני.



אתה מתאר מצד אחד מצב שבו הקרנות להוטות להשקיע, ומצד שני ממשיכות לעשות שריר ליזמים? בדרך כלל במודל של ביקוש והיצע התהליך הוא שהיזמים יכולים לדרוש יותר והקרנות פחות. לא כך המצב? האם אין עלייה במחירי ההשקעה?



"לא. אנחנו לא נמצאים עדיין בשלב שבו היזמים מתנפחים כמו ב-2000. ולדעתי גם לא נהיה שם. חייבת להיות התאמת ציפיות בין הצדדים. לדעתי, אחת הסיבות לכך שהצלחתי השנה עם שני האקזיטים היא שבאתי מהצד של היזמים בעבר ומהצד של עורכי הדין ואני יכול לדבר איתם באותה רמה וליצור התאמת ציפיות. אני לא מאמין שניתן לעשות אופטימיזציה של כל צד - כי שניהם מפסידים. צריך להיות איזון".



ש. אתה מרגיש את הכעס של היזמים על הקרנות?



"אני מסכים שיש הרגשה מאוד לא טובה עם הקרנות וזה נובע גם מהמעמד של מנהלי הקרנות. אני מגדיר את מנהלי הקרנות כאנשים שאוהבים את עצמם כל כך עד שהם הולכים לבקר את עצמם כשהם חולים. היזמים מרגישים שהקרנות מנסות לדפוק אותם למרות שזה לא בהכרח ככה. ההרגשה הזו נותרה כל הזמן גם בשפל וגם בפריחה. תמיד יש חזק ויש חלש ולקרנות יש כסף אז הן בצד החזק".



יש עוד סיבות למצב?



"לך למשרדי הקרנות המפוארים שבהרצליה פיתוח. אחרי ביקור בהם קשה לבוא לחברות וליזמים בדרישה שיורידו את המחיר וההוצאות. אני חושב שיש פה בעייה של תפיסה. אנחנו, מנהלי הקרנות, בוודאי אלה שבאו מהתעשייה, חייבים לנצל את הניסיון שלהם לעבודה משותפת ולשנות את הגישה ששני הצדדים מחזיקים בה כיום, שעיקרה 'הם מחפשים לדפוק אותי'".



אולי חלק מהטענות נובע מנסיונם של יזמים שהקימו חברות ועבדו עליהן בלי הפסקה ובסוף קיבלו כלום כי דוללו על ידי המשקיעים?



"ישנם יזמים שמבקשים כיום שבסעיפי חוזה ההשקעה הם יקבלו קדימות בעת מכירה או הנפקה של החברה. אני חושב שזו בקשה לא נכונה שמעידה על חוסר הניסיון של היזמים. מי שראה את החברות נמכרות ראה אותן נמכרות עם האנשים ותמיד הרוכשת מעגנת את הזכויות של העובדים אחר כך - כי זה האינטרס שלה והיזם כלול בכך. בשתי החברות שהייתי מעורב במכירתן - מודם ארט כמשקיע ובטרפליי כסמנכ"ל בחברה - התרחב צוות העובדים אחרי הרכישה. יזם שרוצה ליהנות מהאקזיט בלבד, לא ילווה את החברה אחר כך. כמדיניות, לא נשקיע בחברה שהיזם מלכתחילה רוצה למכור ב-100 מיליון דולר או פחות ולא רוצה להיות חלק מחברה גדולה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully