"מי שלא רוצה להטמיע את דפוסי החשיבה של חברה ציבורית - שיילך לבורסה זרה"

כנגד ההתלהבות של טרי וגושן, הזדרזו חלק מהפעילים בשוק ההון לצנן את האווירה. חלקם הגדירו את ההמלצות כ"גימיק שיווקי, שנוצר על ידי מספר מצומצם של חברי ועדה - אנשים חביבים אך רובם מהליגה הזוטרה של עולם העסקים והמשפט הישראלי".



אחד התוקפים הוא דני גולדשטיין, יו"ר איגוד החברות הציבוריות ואחד מבעלי השליטה בפורמולה. על שמו של גולדשטיין רשומים כמה מהמהלכים הפיננסיים הסבוכים ביותר, חלק מהם מוגדר כעסקות עם בעל השליטה. גולדשטיין מגדיר את קוד הממשל התאגידי כ"ניסיון לכפות נהלים שסותרים את הוראות חוק החברות הישראלי, בלא חקיקה מוסדרת. זהו קוד שאין לו תוקף חוקי, ואימוצו הוא אקט וולונטרי שעל כל חברה להחליט אם לנקוט בו. לא ייתכן שהוא יסתור את חוק החברות הקיים בישראל, שהוא אחד מהמתקדמים בעולם. החוק מפורט מאוד ומסדיר עניינים שבמקומות אחרים בעולם לא מטופלים בחוק אלא הוסדרו על ידי קוד. אנו מציעים להגביל את תחולת הקוד לעניינים שבהם לא קיים הסדר בחקיקה".



בין המבקרים גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דווידה לחמן-מסר, שסבורה כי "קוד אתי נהוג במדינות שבהן חוק החברות לא נותן מענה לסוגיות של ממשל תאגידי. אם יש מקום לתקן את החוק, יש לבחון זאת בראייה ציבורית רחבה אשר לעת הזו לא קיימת. רק באחרונה תוקן חוק החברות וחלק מהתחומים שבקוד האתי נבחנו ונדחו על ידי הכנסת וגופים מקצועיים אחרים. החשש הוא שהקוד ייהפך לעלה תאנה שלא ברור אם הוא נאכף או לא. אם הנורמה נכונה, היא צריכה להיהפך לחוק".



בתשובה לשאלה אם אין בגישה זו תרומה לעודף המשפטיזציה של החברה הישראלית, משיבה לחמן-מסר כי "כל חברה ממילא יכולה לקבוע לעצמה קוד אתי ולהחמיר עם עצמה, כאשר חוק החברות הוא תנאי מינימום ולא מקסימום.