ביהמ"ש מגביל הריבית בשוק האפור: קבע כי ריבית של כ-50% בשנה אינה סבירה - למרות שחוק ההלוואות לא חל עליה

השופטת רות רונן מבית משפט השלום בתל אביב הורתה בתחילת השבוע להפחית באופן משמעותי את ריבית הפיגורים בגין הלוואה שנתנה חברת מיסטר מאני, העוסקת במתן משכנתאות והלוואות ישירות.



החברה הלוותה 310 אלף שקל למלכה אלמגור, לבעלה ולבנה. כארבעה חודשים לאחר החתימה על הסכם ההלוואה - לאחר שהלווים פיגרו בתשלומיהם - נפטר הבעל, ומכספי ביטוח החיים שילמה אשתו לחברה כ-319 אלף שקל. החברה טענה כי המבקשת חייבת לה סכום נוסף של 180 אלף שקל, מעבר לסכום ששולם. לטענתה, סכום זה מורכב מהריבית ההסכמית, מפיצוי מוסכם ומריבית פיגורים בשיעור 0.11% ליום.



אלמגור פנתה לבית המשפט וטענה כי שיעור הריבית שגבתה החברה אינו עולה בקנה אחד עם שיעור ריבית הפיגורים המקסימלי על פי חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות. החברה טענה מנגד כי חוק ההלוואות אינו חל על ההלוואה שניתנה לאלמגור, לאור גובה ההלוואה שהיה יותר מ-25 אלף שקל - הסכום המקסימלי עליו חלות הוראות החוק.



בית המשפט קבע כי שיעור ריבית הפיגורים שנקבע בהסכם ההלוואה הוא 49.37% לשנה. בשיעור גבוה כזה, קבע בית המשפט, יש להתערב על אף שחוק ההלוואות לא חל על ההלוואה. בית המשפט הסתמך בין היתר על פסק דין של השופט אליקים רובינשטין מבית המשפט העליון בפרשת רודריגז, בו לא נפסלה אפשרות להתערבות שיפוטית מעבר ל"חוקי הריבית", מכוח חוקי החוזים ועקרונות יסוד של המשפט הישראלי.



על כן, נקבע, יש במקרה הנדון להתערב בשיעור ריבית הפיגורים ולהעמיד את הריבית על שיעור הגבוה פי שלושה מהריבית הבנקאית (4.5%). עוד נקבע כי בכל מקרה אין להוסיף לסכום את הפיצוי המוסכם מראש למקרה של הפרת ההסכם עקב פיגור בתשלום. לדבריו, ריבית הפיגורים משקפת את הנזק שהצדדים סברו שעלול להיגרם במקרה של הפרת ההסכם ופיגור בתשלום; לכן הוספה של פיצוי קבוע נוסף תביא לתשלום פיצוי כפול (ה"פ 238/05).