מאת רן רזניק ותמרה טראובמן
ראש הממשלה אריאל שרון קיבל תרופות לדילול דם למרות שסבל ממחלה בכלי הדם במוח, שגילויה היה מונע קרוב לוודאי מתן תרופות כאלה מחשש להתפרצות שטף דם במוח. מעדות רפואית מוסמכת של גורם המעורה בטיפול בשרון, שנמסרה אתמול (שני) ל"הארץ", עולה כי הרופאים המטפלים בשרון בבית החולים "הדסה עין-כרם" גילו את המחלה בעת אשפוזו הנוכחי.
על פי העדות הרפואית, לו היתה המחלה, עמילואיד אנגיופתי מוחי, מאותרת כבר בעת אשפוזו הראשון של שרון בהדסה - לפני כשלושה שבועות - היו הרופאים נמנעים כנראה ממתן התרופה מדללת הדם שהביאה, על פי הערכות הרופאים, לשטף הדם החמור והרחב במוחו. רון קרומר, מנהל אגף קשרי חוץ בהדסה, אמר בתגובה כי "אנו עסוקים בטיפול בראש הממשלה ובמאבק על חייו ולא עסוקים בשום דבר אחר".
רופא בכיר אמר אתמול ל"הארץ" כי "השאלה המרכזית עכשיו היא עד כמה ניתן היה בצילום ה-MRI שנעשה לאחר האירוע המוחי הראשון לזהות את המחלה או סימנים המחשידים למחלה זו. אם בצילום הזה ניתן לזהות את המחלה והדבר לא נעשה - אז נראה כי מדובר בכשל משמעותי בהדסה. ואולם, יחד עם זאת חשוב מאוד לזכור כי קשה לאבחן מחלה זו באמצעי הדמיה בלבד".
לדברי רופא בכיר, המבסס את דבריו על הספרות הרפואית, מקור המחלה הוא לעתים גנטי ולעתים לא-ידוע. אבחון המחלה נעשה על ידי פענוח בדיקות הדמיה (בדיקות סי-טי ובדיקת MRI) או על ידי לקיחת דגימה מהמוח בעת ניתוח לבדיקה פתולוגית במעבדה. ואולם, ישנן עדויות רבות בספרות הרפואית שאבחון המחלה קשה ולעתים ניתן לגלות אותה רק לאחר התפרצות הדימום במוח כפי שקרה, על פי החשד, אצל שרון.
לדברי רופא בכיר, מדובר במחלה של כלי הדם המאופיינת בשקיעת חומר חלבוני (עמילואיד) בדפנות כלי דם וגורמת לפריכות-יתר של כלי הדם - דבר המתבטא בנטייה חזקה במיוחד להתפרצות דימומים. המחלה אופיינית לגילאים מבוגרים וביטויה הוא בהיווצרות קרישי דם ושטפי דם במוח ובמחלת האלצהיימר.
מחלה כרונית, ללא טיפול
רופא בכיר אמר אתמול ל"הארץ" כי המחלה היא מהגורמים המרכזיים לדימום במוח בקרב אנשים מבוגרים. על פי מחקרים שנעשו בשנים האחרונות, מתן נוגדי קרישה (מדללי דם) לחולים הסובלים מהמחלה מהווה "גורם משמעותי" להופעת ולהתפרצות שטפי דם במוח.
המחלה היא כרונית ועל פי הספרות הרפואית אין לה טיפול או ריפוי. המחלה מופיעה בדרגות חומרה שונות: היא פוגעת בכלי הדם, ובכך מגבירה את הסיכון ללקות בדימום תוך-מוחי. לפי מקורות רפואיים המקובלים בעולם הרפואה כמוסמכים ביותר, המחלה מוכרת כגורם סיכון לשבץ. לפי אותם מקורות מוסמכים, מתן תרופות לדילול דם עלול להגביר את הסיכון של חולים במחלה ללקות בשטף דם מוחי, כמו זה שבו לקה שרון.
על פי הספרות הרפואית, המחלה מוגדרת על ידי מומחים כגורם סיכון גדול לשבץ מוחי שנגרם על ידי שטף דם. על פי סטיוון גרינברג, פרופ' לנוירולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד ומומחה למחלה המצוטט באתר האינטרנט של "היחידה לניסויים קליניים בנוירולוגיה" בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס, המחלה מהווה "גורם סיכון גדול לדימום אונתי ולשבץ בקשישים".
גם במדריך "מרק" לתחום גריאטריה, הנחשב למקור מידע אמין בנושאי רפואה, מוזכרת המחלה בין "הסיבות השכיחות ביותר" לשבץ. עוד נכתב במדריך כי "עמילואיד אנגיופאתי תורם לכ-20% מהדימום התוך-מוחיים בחולים בני 70 ומעלה".
אין דרך לאבחן המחלה באופן ודאי
על פי הספרות הרפואית, תרופות לדילול דם מסוכנות לחולים במחלה זו, ולדברי הפרופ' גרינברג "על רוב החולים במחלה להימנע מחומרים מדללי דם". מומחים אחרים אף מזהירים באופן חמור יותר מהשפעות התרופות לדילול דם על החולים במחלה. "תרופות לדילול דם עלולות לגרום לשטף דם בחולים בעמילואיד אנגיופאתי, ויש להימנע מהן במידת האפשר", מזהירים באנציקלופדיה הרפואית "Gale" ומציינים כי "במקרים שבהם התרופות לדילול דם הן הכרח, יש לשקול בזהירות את התועלות הפוטנציאליות מול הסיכונים המוגברים. חולים שלקו בשטף דם בעקבות שימוש בתרופות לדילול דם, יש לאשפז ביחידה לטיפול נמרץ ולהפסיק מיד את השימוש בתרופות לדילול דם. במקרים אלה ייתכן שיהיה צורך בניתוח להוצאת שטף הדם, למרות שייתכן שיהיה קושי בעצירת הדימום בעת הניתוח".
לפי הפרופ' גרינברג, אין דרך לאבחן את המחלה באופן ודאי. ואולם לדבריו, יש כמה דרכים לבדוק אם המחלה היא קיימת בחולים שלקו בשבץ שנגרם כתוצאה מדימום מוחי. "בדיקת הדמיה כמו סי-טי או MRI יכולות להראות אם הדימום התרחש בחלקו החיצוני של המוח (קליפת המוח) אשר בה המחלה מופיעה, בדרך כלל, באופן החמור ביותר".
שרון סבל ממחלת כלי דם; רופאים: אבחון מוקדם היה מונע מתן מדללי דם
רן רזניק
10.1.2006 / 7:42