מאת רותם שטרקמן וסיון קלינגבייל
עלייתה ונפילתה של סלטי שמיר
לא תאמינו מי מועמד לתואר "יזם השנה 2005". רשימת המועמדים בהזמנה המפוארת שקיבלנו השבוע לטקס יזם השנה 4, שעורכים משרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג, העיתון "גלובס" והפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב, כוללת את היזם הצעיר שהביא לפירוקה של חברת סלטי שמיר הוותיקה - עצמון ראש.
בטקס שיתקיים בשבוע הבא במלון הילטון בתל אביב, מועמד ראש לתואר יזם השנה בענף מוצרי הצריכה. ראש כנראה לא יקבל את הפרס הראשון. יתרה מזאת, עצם מועמדותו נראית שערורייתית. ובכלל, נראה כי לראש יש כיום עניינים חשובים יותר לעסוק בהם, אחרי שהותיר חובות של עשרות מיליוני שקלים, עובדים שלא שולם להם שכר וספקים ממורמרים.
בכתבה לקראת טקס יזם השנה שהתפרסמה ב"גלובס" לפני כחודש וחצי אמר ראש: "עבדתי קשה כדי להיות ראוי לתואר". העבודה, לדבריו, היתה לרכוש חברה כושלת ולשקמה. "גיבשתי קבוצת משקיעים וביחד רכשנו את השליטה בשמיר תעשיות מזון. מיד עם הרכישה הצבנו לעצמנו יעד אסטרטגי, להשתוות ככל האפשר למתחרים הגדולים בתחום. לשם כך ביצענו כמה תהליכי התייעלות ובמקביל חיפשנו שותף אסטרטגי". לזכותו ייאמר כי היתה בדבריו גם נימה של חוסר שקט פיננסי: "אני עדיין לא מרוצה ממצב בחברה, ואולם התהליכים שביצענו ארוכי טווח". כארבעה שבועות לאחר מכן מינה בית המשפט נאמן לחברה.
אפשר ללמוד הרבה מסיפור הנפילה של סלטי שמיר, ולאו דווקא על שוק המזון. זה סיפור על יזמים שניסו לעשות קופה, על יחסי ציבור והודעות לעיתונות שכל תפקידם לקנות שקט בבנקים ואצל הספקים וכן על פנטזיות, שכשחוזרים עליהן, הן טובות מספיק כדי להאכיל לוקשים כמה מנהלי השקעות בגופים מוסדיים. זה גם סיפור על חברת ענק, תנובה, שלא ממש נבחנת לפי ביצועים, ולכן נפלה עם הלוואות הזויות.
עיון בסבך ההודעות שהוציאה החברה לבורסה ובראיונות הרבים שהעניק ראש לעיתונות מעלה כי במשך שנתיים כמעט, שבהן שלטו בסלטי שמיר, ניסו שלושת בעלי השליטה הצעירים להוציא בכל דרך אפשרית כספים מהחברה - אך הסתבכו דווקא בהעמדת הלוואות וערבויות אישיות לחברה המידרדרת.
האם ראש ושני שותפיו להפלת סלטי שמיר - משה גורביץ שהיה בכיר בויזה Cal ואיל גלברג שהיה מנהל השיווק של בירה הייניקן בטמפו - באו לשמיר רק כדי לעשות סיבוב פיננסי על גבה? או שאולי היו להם כוונות לנהל חברה תעשייתית המתמודדת בשוק תחרותי? קשה לדעת. מה שבטוח זה שהשלושה ניהלו את העסק באופן רשלני וכושל שלא ממש מתאים למי שמועמד לתואר יזם השנה. להלן השתלשלות העניינים מאז רכשו את השליטה בסלטי שמיר ועד לקריסת החברה.
מארס 2004. ראש וגורביץ משתלטים על סלטי שמיר, שמפעלה ממוקם באזור התעשייה ברקן. כל אחד מהם רוכש מיליון מניות (20%) מידי בעל השליטה הוותיק, שמעון דרייזין, במחיר של 2 שקלים למניה. יחד מחזיקים השניים ב-40% מהמניות וממנים עצמם למנכ"לים משותפים. ראש וגורביץ גם חותמים על הסכם עם בעל השליטה השני, צבי דרייזין, על רכישת 40% ממניותיו. העסקה איתו מסתבכת, אך לאחר חודשים מספר גם הוא מצליח להימלט מהחברה בזמן. שווי החברה בעת הרכישה - 6 מיליון שקל. חובות סלטי שמיר לבנקים נאמדים, לדברי בכירים בחברה, ב-18 מיליון שקל. יצחק לידור ממונה ליו"ר הדירקטוריון.
אפריל. גורביץ וראש נוקטים צעדים פיננסיים שכמה מהם נתקלים בהתנגדות של רשות ני"ע, מה שעוצר חלק מהתוכניות שלהם.
מאי. ראש וגורביץ מביאים לאסיפת בעלי המניות הצעה לאישור תנאי העסקה נדיבים לעצמם - שכר של 100 אלף שקל לכל אחד, ובנוסף הוצאות רכב ואחרות. בינתיים, עד שהחברה תרוויח, הם מוכנים להסתפק ב-50 אלף לחודש.רשות ני"ע שוב מתערבת ודוחה כמה מהצעדים.בצעד חריג מתפטרים שני הדירקטורים החיצוניים, אילנה בלכר ושרית עמור-אריה. הנימוק: "העברת השליטה בחברה". שמיר מפרסמת דו"ח לרבעון הראשון המצביע על המשך ההפסדים.
יוני. הדירקטוריון מחליט על הקצאת מניות פרטית של 9.2% לגורביץ ולראש במחיר נמוך. בנוסף, מקבל הדירקטוריון החלטה תמוהה: התשלום לחברה בתמורה למניות יגויס מהלוואה שתעניק להם החברה (350 אלף שקל לכל אחד). נימוקי הדירקטוריון: ההקצאה תגביר את הסחירות במניה, תרחיב את בסיס ההון, תאותת לספקים ולבנקים כי החברה פועלת לחיזוק מצבה הפיננסי והכלכלי ותהווה הצבעת אמון שלהם בחברה.
אוגוסט. שמיר מפרסמת דו"ח לרבעון השני המציג הפסדים נוספים. בעקבות זאת לוחצים הבנקים, וראש וגורביץ מוותרים על שכרם לאפריל-יוני. ראש לעיתונים: "שמיר מזון במו"מ למזג את מערכי הפצה עם משק צוריאל... היתרון - שימוש באותה פלטפורמת הפצה".
אוקטובר. ראש וגורביץ מתחלקים בבעלות בחברה עם גלברג. הם מוכרים 27% מהמניות לחברת נטע חשבונאות מנהלית שבבעלות אמו, שרה גלברג. דירקטור נוסף בחברה, אבי רז, מתפטר. ראש לעיתונים: "אחד התהליכים שיכולים לשפר את הרווחיות הוא מיזוג בתחום ההפצה עם חברות קטנות יותר. אנחנו בוחנים אפשרויות למיזוג עם חברה בתחום החלב, הנקניקים או המשקאות". לראש גם פתרונות מהיכן להביא כסף: "אולי נגייס הון מהציבור בעזרת אג"ח להמרה או בעזרת הכנסת שותף אסטרטגי לחברה... בתוך שנה וחצי, אני מקווה, נביא את שמיר לטרנאראונד ואיתנות פיננסית".
נובמבר. גורביץ וראש מבטלים את ההקצאה המתוכננת, וההלוואה שהחברה היתה אמורה לתת להם מבוטלת. מזכיר החברה, יואב בן סימון, הולך הביתה. ראש: "2005 תהיה שנת המפנה של שמיר. בשנה זו נבצע מיזוג עם גוף אחר או שנרכוש מתחרה. ב-2005 נעבור לרווחיות. נגדיל את הרווח הגולמי ב-3%. עד אז, נשלים את המהלכים האסטרטגיים".
ינואר 2005. אחרי סיבוב שעורכים בעלי השליטה בחברות גדולות ולאחר שמציעים לשטראוס לרכוש אותם, הם משכנעים את תנובה להפיץ את המוצרים שלהם בבלעדיות ולהעניק לחברה הלוואה של 5 מיליון שקל. תנובה מקבלת גם אופציה לרכוש 25% ממניות שמיר בתמורה ל-5 מיליון שקל. ראש: "ההסכם עם תנובה יכניס אותנו ל-7,000 נקודות מכירה". הכתבה זוכה לכו
מנכ"ל סלטי שמיר הוא מועמד לתואר "יזם השנה"; בדרך לזכייה, התרסקה לו החברה
L'EXPRESS INTERNATIONAL
13.1.2006 / 9:11