בשנה האחרונה נכתבו אלפי מלים על השקעה בתשתיות - רכבות, רכבות קלות, כבישים ונמלים. משרד התחבורה מתגאה כל העת בהיקפים גדלים והולכים של תשתיות תחבורה. שר התחבורה, מאיר שטרית, הצהיר באחרונה כי בחמש השנים הקרובות יושקע בתשתיות תחבורה סכום חסר תקדים של כ-70 מיליארד שקל. את רוב הכותרות מקבלים הפרויקטים הגדולים - כביש חוצה ישראל, הרכבת הקלה בתל אביב וירושלים, כבישי הרוחב ופרוקיטים של רכבת ישראל. ואולם, לצדם מתבצעים בשקט עוד הרבה פרויקטים קטנים יותר שנוגעים לכל אחד ואחד מאתנו באופן אישי - כביש שמקצר את הנסיעה לעבודה בעשר דקות קריטיות, או מחלף שמונע את הפקק המעצבן.
על ביצוע כל הפרויקטים ה"קטנים" האלה מופקד אגף קטן במשרד התחבורה שבו מועסקים שישה אנשים בלבד - אגף תשתיות ופיתוח. למרות גודלו, האגף ביצע ב-2005 פרויקטים בהיקף חסר תקדים של 1.65 מיליארד שקל - יותר מתקציבן המשותף של כל חברות התשתיות העירוניות: נתיבי איילון, מוריה ויפה נוף. האגף אחראי על כל הפרויקטים העירוניים במדינת ישראל, החל מכביש צדדי ביישוב ספר ועד פרויקט דגל דוגמת "מנהרות הכרמל". מנהל האגף, יצחק זוכמן, אומר כי בתקופה האחרונה שונתה התפישה במשרד התחבורה לגבי בטיחות ותשתיות עירוניות והדבר בא לידי ביטוי בהיקף הפרויקטים שמבצע האגף שהוא עומד בראשו.
"אנחנו מתקצבים את כל הפרויקטים של תשתיות תחבורה עירוניות ומפקחים על ביצועם באמצעות חברות ממשלתיות כמו נת"ע, נתיבי איילון, מוריה ויפה נוף, ומינהלות פרויקטים שונים", מסביר זוכמן את תפקידו של האגף שבראשו הוא עומד. "למרות שהתקציב שלנו גדול אנחנו מנצלים אותו באופן כמעט מלא. אצלנו ברור לאן הכסף הולך - יש מתודה ואין שאלות מדוע פרויקט מסוים הולך לעירייה ספציפית. כל העבודה שלנו מבוצעת במיקור חוץ. כל פרויקט שמושקעים בו יותר משלושה מיליון שקל עובר בדיקת היתכנות כלכלית".
רשויות חלשות משלמות פחות
על ביצוע כל פרויקט אחראית הרשות המקומית שבתחומה הוא מוקם. החל ב-2003 מקבלות הרשויות המקומיות תקציבים בהתאם למצבן הכלכלי: רשויות חלשות מקבלות ממשרד התחבורה עד 90% מעלות הפרויקט, ורשויות חזקות כ-70% בלבד. "אנחנו פועלים בשיטת המקל והגזר", אומר זוכמן. "אם רשות לא מקדמת את הפרויקט בתוך חצי שנה אנחנו גורעים ממנה את הכסף ומעבירים אותו לרשות אחרת".
תקציב האגף גדל בשנים האחרונות בשיעור חסר תקדים. ב-1998 הושקעו כ-650 מיליון שקל בפיתוח מערכות תחבורה, וב-2005 כבר הגיע היקף ההשקעה לכ-1.65 מיליארד שקל. "הגידול בהשקעה מתבטא במספר תאונות הדרכים והיקף הנפגעים. בכל מקום שקיבל טיפול נקודתי מספר התאונות ירד בצורה משמעותית. הדבר מוכיח שוב שהתשתיות הן הגורם המרכזי להתרחשות או מניעה של תאונת דרכים. בנוסף, התקציב המוגדל שמופנה לתשתיות עירוניות מסייע לשפר את זרימת התנועה ואיכות החיים".
לדברי זוכמן, מטרתם של רוב הפרויקטים שבוצעו היתה הגדלת הקיבולת של מערכות הדרכים ושיפור זרימת התנועה, לצד שיפור רמת הבטיחות ומזעור ההשפעה על איכות הסביבה. "סללנו הרבה כבישי טבעת עוקפים וכבישים עורקיים מרכזיים", אומר זוכמן. "ביצענו בעיקר פרויקטים שמטרתם צמצום התנועה העוברת באזורי מגורים".
"עולים אלינו לרגל"
האגף שבראשו עומד זוכמן מטפל גם ביישובים לא יהודיים. יישובים אלה סבלו בשנים האחרונות מהזנחה של השלטון המרכזי, שכמעט ולא העביר להם תקציבים לפיתוח תשתיות. לדברי זוכמן, בממשלה התקבלו מעט מאוד החלטות בנוגע ליישובים האלה. "הלובי שלהם לא חזק מספיק והם לא משפיעים, לצערי", הוא אומר. "מה שאנחנו מצליחים לגרד זה רוב מה שהם מקבלים. בדרך כלל אנחנו מבצעים את הפרויקטים ביישובים האלה לבד וכמעט תמיד אנחנו מנצלים את כל התקציב שמוקדש להם, כ-82 מיליון שקל בשנה. הרשויות רק בוחרות את הפרויקט ומתוות צרכים, ואנו דואגים לביצוע ולבקרה. אנחנו עובדים במנות קטנות מדי, אבל כולם כבר הבינו שפרויקטים ביישובים הלא יהודיים יכולים לצאת אל הפועל רק דרכנו. יש לכאן עלייה לרגל כל העת".
ברוב היישובים הלא יהודיים אין תכנון מוקדם. מרכזי המסחר והתעסוקה שביישובים האלה נמצאים ברחובות צרים וצפופים שמשמשים בדרך כלל גם למגורים. עד 1993 היקף ההשקעה ביישובים האלה היה קטן, בעיקר בשל היעדר יכולת כספית של הרשויות להשלים את חלקן. זוכמן אומר כי כעת כל המימון מגיע ממשרד התחבורה, למעט מקרים חריגים. "ב-2001, למשל, השקענו ביישובים האלה 35 מיליון שקל בלבד ו-2005 כבר הגענו ליותר מ-80 מיליון. אני מאמין שבחמש השנים הקרובות נגיע לכחצי מיליארד שקל - וזה כבר שינוי דרמטי".
6 עובדים חולשים על פרויקטים בהיקף של 1.5 מיליארד שקל
שרון קדמי
13.1.2006 / 10:22