יו"ר אגף הקרקעות בתנועת המושבים עו"ד עמית יפרח, אמר אתמול כי כבר החל מו"מ עם המינהל לגיבוש הנוסח הסופי של חוזי החכירה החדשים שיקבלו המושבים. הסבת החוזים הקיימים לחוזי חכירה לדורות מתחייבת מהחלטת מועצת מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) 823 שהתקבלה ב-98' אך לא בוצעה.
ההחלטה קובעת כי חוזה החכירה לדורות לחלקה א' (חלקת המגורים והקרקע החקלאית הסמוכה לה בתוך גבולות המושב) ייחתם בין החבר לאגודה השיתופית וחוזה החכירה לחלקות ב' וג' (החלקות החקלאיות מחוץ לגבולות המושב) ייחתם בין האגודה השיתופית למינהל.
חתימת חוזי חכירה לדורות, בשלב ראשון ל-49 שנה, עם אפשרות להאריך אותם עד 196 שנה, יחייב את האגודות השיתופיות במושבים להוון את דמי החכירה השנתיים ל-49 השנים הראשונות; בחלקת המגורים לפי 3.75% משווי הקרקע ובחלקות האחרות בשיעורים שייקבעו בחוזי החכירה.
בנוסף ליתרון הכלכלי שיש בחוזה חכירה לדורות (ניצול הקרקע כבטוחה לקבלת מימון), חוזי חכירה לדורות מאפשרים הורשת המשק החקלאי על פי חוקי המדינה, בדיוק כמו הורשת דירה או נכס אחר במגזר העירוני. כיום משק חקלאי במושב אינו חלק מהעיזבון שמותיר בעל המשק לצאצאיו ובמקום חוקי הירושה המקובלים נקבע מנגנון מסורבל, מורכב ובעייתי של העברת הנכס לאחד הבנים (הנקרא "בן ממשיך").
חכירה לדורות תקנה לחברי המושבים בעלות כמעט מלאה על הקרקע, בעלות שוות ערך לרישום טאבו על דירה בעיר והיא בבחינת "קיבוע" מעמדו של החוכר החקלאי בקרקע המדינה. משמעות הקיבוע הוא שמועצת מינהל מקרקעי ישראל לא תוכל לקבל החלטות שיגבילו או יפגעו בזכויותיו הקנייניות של חבר המושב בקרקע החקלאית אותה הוא מעבד.
עם זאת, יש לציין כי חוזה חכירה לדורות לא מקנה לחבר המושב זכות לשינוי ייעוד בקרקע לתעסוקה או לבנייה למגורים (מעבר למה שהוסכם בהמלצות ועדת הבר).
300 מושבים יקבלו מהמינהל זכויות בעלות על אדמותיהם בחכירה ל-196 שנה
עמירם כהן
16.1.2006 / 8:17