בנוסף, ידוע מדד דאו לשמצה גם בקצב החלפת המניות האיטי שלו - שמרנות שאינה מוצדקת מבחינה כלכלית. השינויים בתעשייה האמריקאית אינם מכבדים תהילת העבר, אחרת יצרנית העופרת נשונל לד וחברת הדגנים דיסטלינג וקטל פידינג - שניים מרכיביו המקוריים של המדד - עדיין היו כלולות בו.
עם זאת, גם לחלופות יש חסרונות. כך לדוגמה, משתנה הרכב מדד S&P 500 בתדירות גבוהה ולפי קריטריונים רבים כל כך, עד שמנהלי כספים רבים מתלוננים שהוא מתנהג כמו קרן הנסחרת באופן פעיל ולא כמדד סביל. בנוסף, מכניס בשעריו מדד S&P 500 - בשאיפה לייצר היטב את השוק האמריקאי - חברות הרוכבות על גלי התלהבות בלתי רציונלית, ובכך מסייע לדחוף אותן גבוה יותר במעלה הבועה. פיליפ קוסיק מבר סטרנס גילה כי מניות של חברות שהוזמנו להשתתף במדד נהנות מקפיצה אבנורמלית במחירן בשיעור ממוצע של כ-4.3% ביום הראשון לכניסתן למדד.
לסיכום, גם אם מדד דאו ג'ונס הוא שריד ארכיאולוגי שפחות מגוון ממתחריו החדשים, עדיין לא צריך לזרוק אותו למגרש הגרוטאות.
המדד המוזר של וול סטריט
אקונומיסט
18.1.2006 / 13:07