לפני קצת יותר מעשר שנים הזמין מנחה הטלויזיה דודו טופז את מנהלי חברת הבנייה פרץ בונה הנגב להתארח בתוכניתו. ההזמנה נראתה חריגה לעומת המוזמנים הרגילים לתוכנית, שכללו בעיקר מפורסמים מתחומים שונים - ולא מנהלים בחברות עסקיות. ואמנם, הסיבה להזמנה לא היתה היקפי הבנייה הגדולים של החברה, שיטות הבנייה המיוחדות או המחירים שהציעה לרוכשי הדירות, אלא העובדה שמנהלים אותה במשותף 20 בני משפחה אחת. הם סיפרו על ההווי המשפחתי, ישיבות העבודה והקשר בין משפחה לעסקים.
כמה שנים מאוחר יותר עלתה החברה לכותרות פעם נוספת, אבל הפעם על רקע סכסוכים משפחתיים קשים שאיימו על עתידה. אחדים מבין האחים פרשו בקול גדול והטיחו האשמות האחד בשני. כיום נותרו בה שניים מבני המשפחה: האב והמייסד, משה פרץ, המשמש יו"ר פעיל בחברה, ובנו איל, עו"ד במקצועו המכהן כמנכ"ל החברה בשש השנים האחרונות. בראיון ל-TheMarker מסביר פרץ הבן את הקושי לנהל עסקים ומשפחה יחד: "מי שבוחר לעבוד עם המשפחה צריך לקחת בחשבון שיום בהיר אחד הוא יפסיק להגיע לאירועים משפחתיים".
מה בעצם קרה שם?
"עסק משפחתי זאת תורה שלמה שהראיון קצר מלהכילה. העסק יכול להתנהל רק במעגלים מצומצמים. הדור הראשון והשני מסתדרים, אבל ברגע שמגיע הדור השלישי, הדור השני מרגיש מאוים. הכניסה של הדור השלישי הביאה לסכסוכים בתוך המשפחה".
אז כבר אי אפשר לסמוך על בני המשפחה?
"יש שיגידו שבתחילת הדרך צריך לסמוך על משפחה - הם נאמנים והחברה מקבלת את החוסן הנדרש. אבל כשעובר זמן ומדובר בכסף, הרבה כסף, משהו מתקלקל בדרך. יש פתגם שאומר שבעסקים לא מערבים רגשות. כאשר משפחה מנהלת עסק, הרגש עובד שעות נוספות - זאת הבעיה המרכזית. כיום החברה מנוהלת על ידי אנשים מבחוץ ואנחנו שמחים על זה. יש דור צעיר שמנהל ביד רמה".
"אחד שהספידו כבר 100 פעמים"
פרץ בונה הנגב הוקמה בתחילת שנות ה-70 על ידי אבי המשפחה, משה פרץ. החברה החלה דרכה כחברה קבלנית שמבצעת פרויקטים גדולים, בעיקר לגופים ממשלתיים ומוסדיים. בין היתר בנתה בתי מלון ומבני ציבור. באמצע שנות ה-80 החלה לגעת ביזמות בפריפריה: שדרות - העיר שבה חיה המשפחה - נתיבות, קרית גת, אשקלון ואשדוד. בתנופת הבנייה בשנות ה-90 בנתה החברה, לפי דיווחיה, כ-4,000 יחידות דיור. כיום היא מקימה, לפי דיווחיה, 1,000 יחידות דיור.
החברה החלה דרכה כחברה משפחתית, עד שב-95' כל האחים (שישה אחים ושלוש אחיות) עזבו. כיום מועסקים בחברה 150 עובדים ישירים ו-700 עובדים עקיפים. פרץ בונה הנגב פעילה במודיעין, כפר יונה, אשקלון, אשדוד, כרמיאל, מעלה אדומים, אילת, דימונה ובאר שבע.
כמה ימים לאחר שחברת הבנייה מי ערד קרסה ברעש גדול, החלו להתגלגל שמועות על חברות נוספות שנמצאות בקשיים. בין השמות הרבים שנזרקו לחלל האויר היה גם שמה של חברת פרץ בונה הנגב. טענו שהואיל ואתם פעילים רק בפריפריה, נפגעתם קשה כתוצאה מההאטה בנדל"ן ביישובים אלה.
"טוב נו, את מדברת עם אחד שהספידו אותו כבר 100 פעמים, ככה שאני לא מתרגש. המצב שלנו מצוין. למעשה, בשנה האחרונה עשינו רה-ארגון; הפרדנו את הביצוע מהיזמות ונוסף תחום חדש שבשנים האחרונות תפס תאוצה - הנכסים המניבים. יש לנו 70 אלף מ"ר של נכסים מניבים. הפרדנו את זה מהחברה והקמנו חברת נכסים, שתחתיה מרוכזות כל הפעילויות הללו".
אתם פעילים גם במרכז המדינה?
"תלוי מה מגדירים מרכז המדינה. מבחינתנו מודיעין וכפר יונה זה מרכז המדינה. כפר יונה היא בכלל להיט. מדהים מה שקורה שם. אנחנו בונים שם 200 יחידות דיור ומוכרים בקצב טוב. עיקר המתעניינים מגיעים מרעננה וכפר סבא. יישוב נוסף שמפתיע הוא גן יבנה הסמוך לאשדוד. היישוב שילש עצמו מבחינת מספר התושבים. מחירי הדירות קפצו שם ב-25%-20%".
הפגיעה ביישובי הפריפריה לא נגעה בכם?
"הנדל"ן הוא ענף מורכב, כמו בכל תחום. יש פריפריות שנפגעו קשה כתוצאה מהחלטות הממשלה, שהתקבלו בתקופתו של בנימין נתניהו כשר האוצר, ויש פריפריות שלא נפגעו. זכינו בפרויקט בדימונה להקמת 68 יחידות דיור בספטמבר 2005. נכון להיום מכרנו שני שלישים מהפרויקט. דירת ארבעה חדרים בפרויקט נמכרת ב-120 אלף דולר; דירת חמישה חדרים נמכרת ב-135 אלף דולר וקוטג'ים נמכרים ב-160-150 אלף דולר".
מה עם היישובים שכן נפגעו - באר שבע, קרית גת, ירוחם?
"באופקים ובירוחם העסק באמת עומד. עיקר הבעיות ביישובים אלה היו ביטול המענקים. מה שניתן להם בשנה האחרונה הוא בבחינת לעג לרש. בדימונה האוכלוסייה יותר חזקה משדרות, אופקים או ירוחם; אנשים עובדים במרכז הגרעיני או ברותם דשנים.
"באר שבע היא דוגמה הפוכה לדימונה. שם היתה מכה אנושה לעיר שגם פגעה בנו. הביטוי לכך הוא שהפסקנו בנייה בפרויקט בעיר. בנינו בניין אחד מתוך שלושה מתוכננים ועצרנו את הבנייה. איכלסנו את הבניין הראשון והחלטנו שאנחנו לא בונים יותר. אנחנו משאירים את זה כעתודת קרקע".
"בנכסים המניבים התחלנו מלמטה"
היו שמועות שצימצמתם את מצבת כוח האדם ואיחרתם בתשלומים - זה לא נכון?
"במדינה שלנו אין תכנון מראש לחצי שנה קדימה. צריך להתנהל כמו אקורדיון. לפני שנה צימצמנו ב-15% מהמנגנון ועכשיו חזרנו למצב הקיים וגדלנו בעוד 15% בגלל פרויקטים חדשים. לגבי התשלומים זה פשוט לא נכון. כל הזמן כועסים עלי בהתאחדות שמוסר התשלומים שלנו מעמיד אותם בבעיה כי אנחנו משלמים בזמן וטוב".
השמועות לא היו רק לגביכם. בכל זאת, בשנים האחרונות נפלו הרבה חברות נדל"ן - חלקן חברות משפחתיות שהחלו דרכן בפריפריה, כמו למשל אריה את עופר ומי ערד.
"לפעמים יזם קונה נכסים או קרקע מעבר לידע או ליכולות שלו, והולך איתם לאיבוד. אנחנו בנכסים המניבים - שלא היו בתחום ההתמחות שלנו - התחלנו מלמטה. עשינו את זה במימון הכי נמוך ואת כל הטעויות של ההתחלה עשינו על חשבוננו. עכשיו אנחנו גדלים בחוכמה. בנדל"ן יש כסף גדול ופיתויים. לפעמים מנסים לממש פנטסיה וזה גורר אותך כלפי מטה".
מה לגבי נדל"ן מניב, קניונים, בנייני מש
"מי שבוחר לעבוד עם המשפחה צריך לקחת בחשבון שיום אחד הוא יפסיק להגיע לאירועים משפחתיים"
ענת ג'ורג'י
20.1.2006 / 12:03