הכונס, שקיבל בפועל רק 7,700 שקל הגיש תביעה לתשלום היתרה וכן פיצויים בגין עוגמת נפש וטרחה מיותרת. טענתו של התובע היא כי כתוצאה מרשלנותו של ראש ההוצאה לפועל לא שולם לו שכר טרחה בעת חלוקת הכספים.
השופט מינץ דחה כאמור את התביעה; לדבריו, המקרה כאן אינו נופל לאותם סוג "מקרים קיצוניים מאוד של רשלנות בוטה מאוד או חמורה מאוד", שבגינם יש להטיל אחריות נזיקית על המדינה בשל עוולה שביצע נושא משרה שיפוטית במסגרת תפקידו.
לדברי השופט, במקרה זה פעולותיו של ראש ההוצאה לפועל אינם חורגים במידה חמורה מנורמת התנהגות סבירה, ולכל היותר, ואם בכלל הם מהווים רשלנות ברמתה הרגילה.
עוד קובע השופט מינץ כי ממילא להחלטת ראש ההוצאה לפועל לא היתה נפקות מעשית וממשית שכן הוא החליט ששכר התובע יעמוד על 7,600 שקל, סכום אותו קיבל והשגה על החלטה זו הינה בדרך ערעור כפי שנעשה ולא תביעת פיצויים אישית.
השופט מינץ הוסיף כי אף אם היה סבור כי ראש ההוצל"פ התרשל בתפקידו כי אז היה מקום לקבוע כי לתובע אשם תורם לא מבוטל לגרימת הנזק, ולו ברמה המוסרית.
לדבריו התעלם הכונס במשך שנתיים מהחלטות רבות של ראש ההוצאה לפועל גם בנושא רישום הדירה וגם בנושא הגשת הדו"ח.
"הוא הותיר את ראש ההוצאה לפועל מיותם מכלי פרקטי ומעשי להשלים את הליכי הכינוס". בכך, נקבע, נהג התובע עצמו שלא כשורה. יתרה מכך, אומר השופט, התובע טען כי לא הגיש בקשה לפסוק את שכר טרחתו במועד כי לא ידע על השלמת רישום הדירה, זאת משום שבפועל ביצוע העברת הדירה הופקדה על הקונה ולא עליו.
על כך אומר השופט כי טענה זו "היתה כחרב פיפיות בידיו של התובע", שכן דווקא ממנה ניתן ללמוד על אשמו התורם לגרימת הנזק לו טען. "לו אפוא היה התובע במשפט עושה את תפקידו כדבעי כפי שמתחייב מהדין הוא היה מסיים את תפקידו ככונס נכסים בצורה מסודרת".
לדבריו, העובדה שהתובע הגיש את בקשתו לקבל שכ"ט באיחור רק מחזקת את המסקנה שהוא לא היה מעורה בנעשה בתיק אלא פעל בו כסומא באפילה.
לדברי מינץ, החוק מורה כי ראש ההוצל"פ "רשאי" לקבוע את שכרו של הכונס, "רשאי ולא חייב". משמע כי לא מוטלת עליו חובה לפסוק את שכר הכונס בכל מקרה, וודאי לא מיוזמתו בנסיבות שכאלו.
בשולי הדברים ציין מינץ כי התובע נאחז בהערת ראש ההוצל"פ כי טעה שלא לקח בחשבון את שכר טרחתו, ואומר כי מכאן יש ללמד שראש ההוצל"פ בעצמו הודה במחדל. "כשלעצמי איני רואה בהערה מעין זו הודאה ברשלנות ויש בה לכל היותר הבעת צער על כך שהכונס לא זכה לקבל את שכרו במועד, וזאת מבלי להצביע על מקור הטעות וזהות הטועה", נכתב בפסק הדין.
לפיכך קבע השופט כי התביעה נדחית ועורך הדין ישלם את הוצאות המדינה בסך 1,500 שקל.
נדחתה תביעת פיצויים שהגיש עורך דין נגד ראש ההוצל"פ; זהות השופט הנתבע הוסוותה
ענת רואה
22.1.2006 / 9:39