שיעור העוני בישראל - הגדול בקרב המדינות המפותחות; ישראל במקום 27 מבין 30 באי-שוויון בהכנסות

מאז 2000 הידרדרה ישראל לתחתית רשימת המדינות המפותחות מבחינת שיעור העוני של תושביה ואי-השוויון בחלוקת ההכנסות במדינה. מצבה הידרדר אף ביחס לחלק ממדינות ערב. נתונים אלה הוצגו אתמול בכנס הרצליה השישי, על ידי הפרופ' רפי מלניק, דיקן בית הספר לממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה ולשעבר הכלכלן הראשי במחלקת המחקר של בנק ישראל.



ברשימה של 30 מדינות המדורגות במדד השנתי של כנס הרצליה, נמצאת ישראל במקום ה-28 מבחינת שיעור העוני - מעל איראן וסוריה. בדירוג של המדינות מבחינת אי-שוויון בהכנסות נמצאת ישראל במקום ה-27, מעל ארה"ב, איראן וטורקיה. מצבן של השכנות מצרים וירדן טוב יותר מבחינת היקף העוני ומציב אותן במקומות 24 ו-16, בהתאם, וגם מבחינת אי-השוויון הן מדורגות גבוה יותר מישראל.



דירוג המדינות על פי שיעור העוני נקבע על ידי הבנק העולמי כשיעור תושבי המדינה שהכנסתם נמוכה ממחצית ההכנסה החציונית - ההכנסה שלמחצית התושבים יש יותר ממנה ולמחצית פחות ממנה. ב-2004 היה שיעורם של בעלי הכנסה זו בישראל 20%, לעומת כ-16.8% בשנת 2000.



מלניק הציג נתונים שמצביעים על חוסנה של ישראל מבחינה פוליטית, כלכלית וחברתית ביחס ל-31 מדינות - חברות ארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח (OECD) וכן מצרים, ירדן, סוריה ואיראן. בעוד שבממד הכלכלי חל שיפור בשנים האחרונות, מבחינת אינדיקטורים חברתיים, כמו עוני והתחלקות הכנסות, הידרדרה ישראל ממקום 19 בדירוג שנעשה ב-1996 למקום 24 ב-2004. את המקום ה-19 תפסה פורטוגל, שהמצב החברתי בה השתפר והעלה אותה ממקום 22 בדירוג. בראש הדירוג של החוסן החברתי ניצבות ארבע מדינות סקנדינוויה, עם פינלנד בראשן.



לדברי מלניק, הנתונים מראים שהאסטרטגיה שנקטה הממשלה - של צמצום חד בקצבאות הביטוח הלאומי - לא בלמה את התרחבות ממדי העוני ואי-השוויון. מלניק גם סבור שנדרש שינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים כדי להתמודד עם הבעיה, משום שאין די בכוחות השוק כדי לתקן את המעוות.