הסטארט-אפ הרפואי QRay יוצא לדרך עצמאית

הסטארט אפ הרפואי של יוצא היום לדרך כחברה עצמאית. שלדות היא חברה בורסאית קטנה בעלת שווי שוק של כ-16 מיליון שקל אשר עוסקת בעבודות מתכת. בחברה הקימו סטארט אפ רפואי חדש - QRay, שפעל עד כה במסגרת החברה, אולם כעת הוחלט להפרידו לחברה בת שיוצאת היום לדרך עצמאית. המנכ"ל החדש של QRay הוא צביקה פאר שניהל והקים את חברת רומטק טכנולוגיה (היום מטריקס) שהונפקה בשנת 1993.



הודעת הבורסה שהפיצה היום שלדות, מציירת תמונה שאפתנית לחברה החדשה: ב-QRay מתכוונים לגייס הון לצורך המשך פעולות הפיתוח הרפואי, ובין היתר, לצורך ביצוע ניסויים קליניים בשני בתי חולים בישראל. בחברה החדשה מתוכננים גם מינוי צוות ניהולי, ועדה רפואית מייעצת וגיוס אמצעים שמטרתו לסיים לפחות ניסוי קליני אחד עד תום 2006. עוד בכוונת QRay, להגיע לאישורים באירופה בתוך מספר חודשים, ובארצות הברית (באמצעות מנהל התרופות האמריקאי- FDA) בתוך מעט יותר משנה.



כדרכם של סטארט אפים, גם ב-QRay עדיין נמנעים מלחשוף מספרים כמו שווי החברה לפיו יבוצע הגיוס. QRay אמנם תהיה חברה בת של שלדות אולם הגיוס עצמו יהיה פרטי, ולכן אינו מחוייב בתשקיף. אלון פרידנזון, מבעלי השליטה בשלדות, מסביר כי הגיוס ייערך כבר בימים הקרובים, וכי היקפו תלוי בשאלה האם החברה תתמקד ביישום בודד או תתחיל את פעילותה במספר יישומים.



ב-Qray עוסקים בפיתוח "מוצרים המבוססים על ההשפעה של אור רחב בתחום הנראה על רקמות תאים שימשו בשוק הרפואי והאסתטי". מדובר בתחום ריפוי הפצעים באמצעות קרני אור - נושא שכולל כיום טיפול יקר. "מדובר בקרן דומה לזו שמפיקה השמש אולם ללא המרכיבים המזיקים כמו קרינת UV?, מסביר פרידנזון.



המחקר שעליו מתבסס הסטארט אפ, מבוסס על עבודתה של ד"ר רחל לוברט מהפקולטה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן. ל-QRay יש כבר שני פטנטים רשומים בארצות הברית, ישראל ואירופה. לטענת החברה, מדובר בשוק שמגלגל כמיליארד דולר בשנה בארצות הברית בלבד.



פרידנזון מסביר כיצד החלה חברה לעבודות מתכת לפעול בתחום הרפואי: "ד"ר לוברט עובדת על המחקר כבר כ-15 שנים. בשלב מסויים היא נזקקה למשקיע ראשון, וכך נכנסנו לתמונה".



שלדות מציינת בהודעתה לבורסה, כי "לחברה יש באמתחתה יישומים נוספים עליהם היא עובדת, בתחומים רפואיים וקוסמטיים אשר פוטנציאל השוק שלהם גדול בהרבה מהיישום בו בחרה החברה להתחיל".



פרידנזון מסביר כי לטכנולוגיה עצמה יש פוטנציאל רב, החל מטיפולים בפצעים כרוניים ועד לטיפולים קוסמטיים כמו הצערת העור. יישום אפשרי נוסף הוא בתחום ההפריה החוץ גופית. "אנו מצויים כבר בשלב מתקדם ולא מתחילים מאפס", מדגיש פרידנזון "הפרויקט כבר נוסה במעבדה, ובימים אלה, אנו פועלים על ניסויים שיהיו קבילים מבחינה רגולטורית גם על ידי ה-FDA".