ברלין. האם הגרמנים עומדים בפני סכנת הכחדה? זה אולי נשמע מפתיע, אבל הירידה התלולה בהיקף האוכלוסייה הגרמנית מאז 1972, מביאה דמוגרפים להזהיר מפני המשך המגמה. במהלך 30 השנים האחרונות, ירד מספר הגרמנים ב-3.2 מיליון - מספר אנשים השווה לאוכלוסייתה של ברלין כולה. ואולם, במדינה שעדיין מצולקת ממדיניות הנאצים לעידוד הילודה, אזהרות הדמוגרפים לא זכו עד עתה להתייחסות.
"הגרמנים ייעלמו אם תימשך המגמה הזו", אומר הרלד מיצ'ל, מנהל "המכון לדמוגרפיה מעשית". הוא חושש שהאוכלוסייה הגרמנית תקטן מ-75 מיליון ל-50 מיליון עד שנת 2050, ותמשיך לרדת גם אחרי כן. "שיעור הילודה נמוך משיעור תחלופת האוכלוסייה כבר 35 שנה - וזוהי התפתחות קטלנית", הוא מוסיף. "הגרמנים עלולים להפוך ל'מין בסכנת הכחדה'. כרגע זה היפותטי אבל ייתכן שיהיה עלינו לחשוב על 'הגרמני האחרון' בשלב מסוים. הבעיה מחמירה עם כל דור. ילדים שלא נולדו לפני 30 שנה אינם כאן היום כדי להביא ילדים לעולם".
הנתונים הקשים ונבואות הזעם של הדמוגרפים מביאות כיום את מנהיגי גרמניה, בפעם הראשונה מאז העידן הנאצי, להעלות את נושא הילודה לראש סדר היום הפוליטי. ממשלתה של אנגלה מרקל - שהוקמה בסוף השנה שעברה - הסכימה באחרונה להעניק לאמהות טריות קצבת שכר נדיבה למשך שנה. הממשלה גם מתכוונת לבטל את התשלומים לגני הילדים. "זוהי הפעם הראשונה מאז 1945 שממשלת גרמניה יוצאת מהארון בכל הקשור למדיניות אוכלוסין", כתב העיתון Berliner Zeitung. "מדיניות תכנון המשפחה היא לפתע באופנה".
שיעור הילודה הגרמני הוא הנמוך ביותר באיחוד האירופי, ועומד על 1.3 ילדים לאשה. הנתון הזה הוא מחצית ממה שהיה לפני 40 שנה, והוא קטן בהרבה מ"שיעור התחלופה" של 2.1 ילדים לאשה, הנחוץ לשמירה על יציבות בגודל האוכלוסייה. למעלה מ-30% מהגרמנים שנולדו בשנים שבין 1960 ל-1967 לא יביאו ילדים לעולם. השיעור גבוה אף יותר אצל גרמנים בעלי השכלה גבוהה, ועומד על 38%.
"כל דור מצטמצם בכשליש", אומר נורבאט וולטר, כלכלן ראשי ב-Deutsche Bank. "התוצאות צפויות", הוא מוסיף, בהתייחסו להשפעה הכלכלית של הצטמקות האוכלוסייה. בין ההשלכות האפשריות: מחסור בתקציב למערכת הפנסיה הלאומית, צריכה מועטה, וכן ירידה בערך הרכוש, שכן יימצאו פחות ופחות קונים. "אני חושב שזו תהיה הגזמה לדבר על 'הכחדת' הגרמנים. אבל כשמדינה שמנתה פעם 80 מיליון בני אדם נשארת רק עם 60 מיליון, זאת הופכת בשלב מסוים למדינה אחרת לגמרי".
"ההתמעטות השקטה" היתה חבויה עד כה מאחורי מסך ההגירה. כך שיעורי הילודה המשיכו להצטמק אך זרם המהגרים עזר למנוע נפילה חדה מדי בכמות האוכלוסייה. ואולם, הכלכלה האנמית של גרמניה כבר אינה מושכת אליה מהגרים כבעבר, וזו בשורה רעה לדמוגרפים המודאגים.
גם מדינות אחרות, כמו איטליה, רוסיה ויפאן, סובלות משיעורי ילודה נמוכים. ביפן, כך דיווח בחודש שעבר העיתון Yomiuri Daily, מספר הילדים הממוצע שאשה יולדת בחייה צנח ב-2005 לשיא שלילי נוסף. ואולם, לדברי דמוגרפים, המצב בגרמניה חמור יותר מפני שהבעיה לא זכתה להתייחסות במשך זמן רב. במדינות תעשייתיות מובילות כמו ארה"ב, בריטניה וצרפת שיעורי הילודה קרובים בהרבה לשיעור התחלופה הנחוץ לשמירה על היציבות.
למרות העברות של 150 מיליארד יורו (180 מיליארד דולר) לשנה לטובת תכניות רווחה לילדים, הגרמנים לא ששים לגדל משפחות. אחת הסיבות היא היחס הקריר הרווח כלפי ילדים: הורים עם פעוטות זוכים ליחס קריר במסעדות, מעסיקים לא נוטים לבוא לקראת הורים עובדים, ובמקומות רבים קשה למצוא מסגרת לילדים בגיל הרך.
גם ההיסטוריה אחראית לכך. למרות שעברו 60 שנה, השיטות של הנאצים לעידוד הילודה עדיין מעיבות על התודעה הקולקטיווית. בניסיון לחזק את הצבא העתידי, הנאצים נהגו להעניק לנשים יולדות "Mutterkreuz", או "צלב הכבוד של האם", וכן תעודה חתומה על ידי היטלר שבה הוא מודה להן "בשם העם הגרמני".
האוכלוסייה מצטמקת וגם הכלכלה סובלת - אך הגרמנים עדיין אדישים
רויטרס
25.1.2006 / 8:27