ארבע שנים אחרי השקתו, האירופים מאשימים את היורו בשכרם הנמוך ובמחירים העולים

מאת קרטר דוגרטי



פרנקפורט. בימים אלה חלפו ארבע שנים מאז הוחלפו המטבעות באירופה ליורו, ויותר ויותר אזרחים במדינות שאימצו את היורו רואים במטבע החדש את האשם העיקרי בעליית המחירים ביבשת.



האמונה הרווחת כי היורו מחולל אינפלציה פוגעת במעמדו בציבור - ולכן גם במעמדו של הפרויקט האירופי בכלל - אבל יש לה גם השלכות כלכליות רחבות יותר. זה יכול להסביר, למשל, את הירידה המתמשכת בצריכה - שהיא אחד הגורמים המרכזיים לחוסר היציבות בכלכלות 12 המדינות בגוש היורו. לפי סקר של הנציבות האירופית, 39% מאזרחי גוש היורו צורכים פחות מאז החלפת המטבע.



הכלכלנים, הפוליטיקאים ובנקאי האיחוד האירופי טוענים בתוקף שהיורו לא העלה את האינפלציה, אבל ההכחשות הנמרצות אינן מרשימות את היינץ דיטר פרידריך מפרנקפורט: כטבח במסעדה, פרידריך קונה מדי יום שורה של מוצרים, שמחירם כיום גבוה באופן משמעותי משהיה בימי המארק הגרמני, שהוחלף ליורו לפני ארבע שנים. "זה נכון לגמרי, ושלא יגידו לי שום דבר אחר", אמר.



מדד האינפלציה שמפרסם הבנק המרכזי של אירופה מורה אמנם על שיעור אינפלציה כלל אירופי צנוע של 2%, אולם הציבור הספקני אינו משתכנע עוד ממדדי הכלכלה המסורתיים. בסקר שערך האיחוד האירופי בנובמבר, טענו 93% מהנסקרים כי האשם באינפלציה הגבוהה הוא היורו לבדו - תשובה שחצתה משתנים כמו מעמד כלכלי, גיל ואזור המגורים של הנסקרים. הסקר שעורכת הנציבות האירופית מראה גם כי תושבי היבשת מצפים שהאינפלציה לא עומדת להיעצר והיא תוסיף לעלות בעתיד.



"הכול יקר יותר כיום", אמר חואן מלצ'ן, בן 44 ממדריד שעובד בחברת הובלות. הוא מחשיב עצמו בר מזל על כך שהספיק לקנות את דירתו לפני שהוחלף המטבע. "לו קניתי אותה עכשיו, הייתי צריך לעבוד בשתיים או שלוש עבודות כדי לעמוד בתשלומי המשכנתא", הסביר.



לפי אומדני הבנק המרכזי, החלפת המטבע אחראית לעלייה חד פעמית של בין 0.12% ל-0.29% בלבד בשיעור האינפלציה - עלייה מזערית שאינה תואמת את ההאשמות החמורות שמטיחים ביורו אזרחי אירופה.



הכלכלנים טוענים שאין להם הסבר טוב לקישור שעושים תושבי אירופה בין המעבר ליורו לבין האינפלציה הגבוהה. חלקם תולים זאת בשילוב בין הקיפאון במשכורות בשנים האחרונות - שאינו קשור ליורו - לעליית במחירים של כמה מוצרים בסיסיים. מחיריהם של כמה מוצרים כאלה - כמו קפה וסיגריות - שהאירופי הממוצע פוגש מדי יום, אכן עלו משמעותית. זה אמנם כמעט ולא מעלה את שיעור האינפציה הכולל, אך אזרחי היבשת מרגישים זאת היטב, ויש להם את מי להאשים - את היורו.



למרות זאת, הבנק המרכזי, וגם בנקים אחרים באירופה, לא פירסמו אף מחקר שבדק את כיצד הציבור תופש את האינפלציה. יוהאנס הופמן, כלכלן מהבונדסבנק בפרנפוקט, הסביר שכלכלנים נוטים לפקפק בממצאי סקרים, שנתפשים בעיניהם כסובייקטיביים. "לא ערכנו מחקרים על תפישת האינפלציה בציבור כי קשה לאמוד את הדברים שאנחנו מדברים עליהם", אמר הופמן. "אם אי אפשר לאמוד את זה, מה נוכל לעשות?".



הכלכלנים מעדיפים איפוא לקוות כי בסופו של דבר הנטייה הציבורית להאשים את היורו תחלוף. בשלב מסויים אנשים ירכשו כמות מספקת של סחורות כדי להבין שלפחות מחירי חלק מהמוצרים לא רק שלא עלו, אלא אפילו ירדו, וחלק מהצרכנים הזוכרים את המחירים לפני עידן היורו ייעלמו מן העולם. ואולם, כל זה יקח זמן. בינתיים, לפרידריך הטבח יש תזכורת מתמדת לנזקי היורו בכל פעם שהוא לוגם מהקפה שלו: בשנת 2001 הוא שילם על התענוג שני מארקים גרמניים - השווים ליורו אחד. עכשיו זה עולה לו שני יורו - פי שניים - ולא יעזרו הסבריהם המלומדים של הכלכלנים.



היורו



ב-2002 נטשו 12 מדינות באיחוד האירופי את מטבעותיהם ועברו ליורו. אזרחי האיחוד מאשימים את היורו בעלייה חדה במחירים, למרות ששיעור האינפציה נותר נמוך. נראה שהיורו הוא שעיר לעזאזל ומאחורי הירידה בכוח הקנייה עומד, בין השאר, קיפאון מתמשך במשכורות