קשיים באקזיט: ירידה חדה במספר ההנפקות הראשונות של חברות שמומנו בהון סיכון

פתח היציאה לשווקים הציבוריים עבור משקיעי הון סיכון הצטמצם בשנה האחרונה: 41 הנפקות ראשונות של חברות סטארט אפ שמומנו בהון סיכון התבצעו בארצות הברית לעומת 67 בשנה הקודמת ו-250 בשנת השיא, 1999, לפי נתוני ונצ'ר וואן. ירידה זו היתה בשיעור חד יותר מהירידה במספר ההנפקות הכולל של חברות אמריקאיות - 215 ב-2005 לעומת 237 ב-2004.



הזמן הממוצע שעובר בין השקעת הון סיכון ראשונה בחברה לבין הנפקה ראשונה לציבור הוא חמש שנים וחצי, נכון ל-2005, לעומת פחות משלוש שנים ב-1998. מגמה זו פוגעת ביכולתן של חברות צעירות להשיג מימון בהיקף גדול, כך טוענים אנליסטים. סף הכניסה לשוק הראשוני עלה, ויש המעריכים כי נדרשות הכנסות של 100 מיליון דולר בשנה ופוטנציאל לשווי שוק של 250 מיליון דולר לפחות כדי להגיע להנפקה.



קרנות ההון סיכון עצמם שוחות במזומנים, אולם ממהרות פחות להשקיע את הכסף ולהוציא חברות לבורסות. גורם נוסף, חיובי דווקא, הוא הגידול במגמת הרכישות והמיזוגים, בין אם על ידי חברות השקעה פרטיות, ובין אם על ידי חברות הפועלות בשוק, כמו רכישת סקייפ על ידי אי-ביי ב-2.5 מיליארד דולר.



אולם שוק המיזוגים והרכישות פחות רווחי עבור משקיעי ההון סיכון משוק ההנפקות הראשונות, וגם עבור בנקי ההשקעות, הגוזרים עמלות גבוהות יותר על הנפקות מאשר על ייעוץ לעסקות רכש. "וול סטריט ג'ורנל" מציין את המחסור באנליסטים הכותבים מחקרים על מניות כסיבה לקשיי חברות בשוק הציבורי, בעקבות שערוריות האנליסטים בתחילת העשור. דו"חות מחקר של אנליסטים מסייעים לקדם הנפקות של מניות ולהגביר את סחירותן לאחר ההנפקה.