השופט לרון: עורך דין שהגיש בקשה לתביעה ייצוגית יכול לייצג את הנפגעים בביהמ"ש

מאת אסף ברגרפרוינד

נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אפרים לרון, קבע באחרונה כי אין מניעה שעורך דין יגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשמו, ובמקביל ייצג בעצמו את הקבוצה הנפגעת בהליכים המתנהלים בבית המשפט.

קביעת לרון ניתנה במסגרת החלטתו לדחות בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת בזק בינלאומי. התביעה התבססה על החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים כי בזק בינלאומי הטעתה את הציבור במדיניות התעריפים שלה, כשנפתח שוק השיחות הבינלאומיות לתחרות ב-1997.

אחת מטענות בא כוחה של בזק בינלאומי, עו"ד אבי וינרוט, היתה כי יכול להיווצר מצב של ניגוד עניינים, מכיוון שמגיש הבקשה, האמור לייצג את הקבוצה שנפגעה, משמש גם עורך הדין שמייצג את הקבוצה בהליכים המשפטיים. לטענת וינרוט, ניגוד האינטרסים יכול להיווצר במקרה שיהיה ראוי לדון בהצעת פשרה לטובת כל חברי הקבוצה, שתהיה בניגוד לאינטרס האישי של העו"ד בקבלת שכר טרחה.

לרון התייחס למצב הקיים, שבו מאחורי רוב התביעות הייצוגיות עומדים עורכי דין. לרון אף התייחס למקרים שבהם עורכי דין הגישו בקשות לאישור תביעה ייצוגית בשם מבקשים אחרים, אף שהם היו יוזמי הגשת התביעה. זאת, על מנת שלא תועלה נגדם טענה של ניגוד אינטרסים.

לרון אינו רואה כל בעיה בכך שעורכי דין יגישו תובענות ייצוגיות. לדבריו, בניגוד לכלל הציבור, לעורכי הדין יש מודעות יתרה להיווצרות עילות המצדיקות הגשת תובענות ייצוגיות.

לדעתו, במידה שייאסר על עורכי הדין להגיש תובענות ייצוגיות, ייפגע האינטרס החיוני שעומד מאחורי רעיון התביעה הייצוגית. כלומר, ניצול יוזמת הפרט להשגת מטרה ציבורית. לרון התייחס לאפשרות קיומו של ניגוד אינטרסים, בעיקר כשהצעת פשרה מונחת על הפרק. הוא ציין כי בית המשפט הינו משתתף פעיל בהליכי התובענה הייצוגית, המקיים פיקוח הדוק על אישור הליכי פשרה.

לרון אף קבע כי לא ניתן לקבוע כי בקשה לאישור תביעה ייצוגית שאותה הגיש ויזם העו"ד תחת שמו יש בה משום חוסר תום לב. זאת, מכיוון שמתקבל על הדעת כי חלק ממניעיו של עו"ד המגיש תובענה ייצוגית הם לזכות בשכר טרחה ובפרסום.

לרון הדגיש כי הרצון לזכות בשכר טרחה אינו פסול, והחוק עצמו מסדיר עניין זה ואף מכיר באפשרות לפיצוי מיוחד לתובע שטרח בהגשת התובענה הייצוגית ובהוכחתה (א 3273/97).