השופט אזר: להעניק לעורכי דין חסינות מתביעות רשלנות

מאת אסף ברגרפרוינד

"במצב החוקי כיום בישראל, למעט במקרים חריגים, יש קושי רב להצליח בתביעה נגד פרקליט, המוגשת בגין אופי ניהול המשפט על ידיו" - כך טוען שופט בית המשפט השלום בתל אביב, עדי אזר. אזר כתב את הדברים במאמר שהתפרסם בגיליון האחרון של כתב העת "הפרקליט" של לשכת עורכי הדין.

לדעת אזר, האינטרס הציבורי מחייב לתת לעורך דין המייצג לקוח במשפט חסינות מהגשת תביעות נזיקין נגדו בשל רשלנות באופן ניהול המשפט. לדבריו, "מתן אפשרות לביקורת שיפוטית על מהלכיו של עורך הדין בבית המשפט תגרור התארכות המשפטים, בעידן שבו העומס על בית המשפט רב ממילא".

לדעת אזר, יש להפריד בין האחריות של עורך הדין על פעולות שביצע בניהול המשפט, לבין פעולות ייעוץ מחוץ לכותלי בית המשפט. אזר סוקר במאמרו מקרים שבהם הוגשו תביעות נזיקין בשל רשלנות בניהול הליך משפטי בישראל ובעולם. הוא תמה על כך שבישראל לא קיימים פסקי דין המחייבים עורכי דין בגין ניהול משפט.

לדבריו, "מכיוון שידוע לכל ריבוי המשפטים בישראל, אין זה סביר כי לא אירעו מקרים עובדתיים שבהם עורך דין ניהל משפט ברשלנות". כיום כמעט לא קיימת ביקורת שיפוטית על חלק זה בעבודתו של עורך הדין.

אזר מצטט את פסק הדין היחיד בעניין שניתן על ידי בית המשפט העליון בשנות ה-70 (רויטמן נגד אדרת). פסק הדין קבע כי לעורך הדין שיקול דעת נרחב בניהול המשפט, כך שאף שניהל חקירה נגדית לקויה או נמנע מלהזמין עד שהיה עליו להזמין, לא ניתן לבסס נגדו תביעה בשל התרשלות בפעולות אלו. זאת, אף כי ניתן היה לקבוע בראייה לאחור כי היה צריך לבצע פעולות הפוכות לגמרי.

בית המשפט העליון קבע כי הדרך היחידה לבסס תביעה שכזו, היא לבודד מרכיב מסוים בטיעון ובחקירה, ולהוכיח כי במידה שהוא היה מתבצע בצורה אחרת, תוצאת המשפט היתה משתנה. לכן, בית המשפט קבע כי במקרים שלא ניתן להוכיח שינוי בתוצאה, הרי שלא נגרם נזק ללקוח - ולא נוצרת עוולת רשלנות.

לדברי אזר, בהחלטה זו בחר בית המשפט העליון לקדם את האינטרס הציבורי של מתן חופש פעולה מלא לעורכי הדין, והתעלם כליל מהאינטרס האישי של הלקוח שנפגע כתוצאה מייצוג לקוי של עורך דינו. אזר סבור כי מכיוון שכיום קשה מאוד לבסס תביעת רשלנות נגד עורך דין על אופן ניהול המשפט, יש מקום להעניק לו חסינות מתביעות רשלנות על אופן ניהול המשפט.

אזר מבסס את טענתו בחשיבותו של האינטרס הציבורי של סופיות הדיון. "אין הצדקה לשלול חסינות, לטובת אותם מקרים נדירים שבהם תהיה תועלת בשינוי, על חשבון הארכת המשפטים, והחשש לתוצאות סותרות המביאות להפחתה באמון הציבור במערכת בתי המשפט", כתב אזר.

חסינות כפי שמציע אזר היתה קיימת באנגליה עד שבית הלורדים האנגלי ביטל אותה לאחרונה. אזר כותב במאמרו כי אחת הסיבות שהובילו את בית המשפט העליון באנגליה לבטל את החסינות היא העובדה שכיום כל אדם מודע יותר לזכויותיו הצרכניות, וקיימת ציפייה לתבוע פיצויים על נזק.

הותרת הפרקליט בעל המקצוע החופשי היחידי שנהנה מחסינות מקצועית, קבע בית המשפט האנגלי, נראית כהגנה בלתי מוצדקת של המקצוע המשפטי על עצמו. אזר כותב כי יחד עם זאת קבע בית הלורדים האנגלי כי סמכותו של בית המשפט להעביר ביקורת שיפוטית על רמתם המקצועית של עורכי הדין, נקבעה מתוך הבנה כי רק במקרים נדירים יהיה לכך מקום.