בקשה לאישור תביעה יייצוגית נגד בנק דיסקונט על סך 54 מיליון שקל; התובעים: הבנקים גבו ריבית לא חוקית

תביעה על סך 54 מיליון שקל ובקשה לאשרה כייצוגית, הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד בנק דיסקונט ובנק מרכנתיל דיסקונט. העילה - גבייה מוגזמת של ריבית מלקוחות הבנקים.



התובעים, שנהב חן חברה ליזמות פיקוח והשקעות בבנייה בע"מ ומובילי מים (1994) דבוריה בע"מ, טענו כי הבנקים בחרו לפעול בצורה יוצאת דופן בשוק הבנקאות הישראלי, כדי לצבור רווחים שלא בדרך החוק. בין השאר, נטען כי בשנת 2001 שינו הבנקים את מנגנון קביעת שיעור ריבית החריגה מבלי ליידע את הלקוחות באופן ראוי.



באופן מפורט יותר, הוסבר שבמצב של חריגה זמנית בחשבון, ביטלו הבנקים הטבה מוסכמת שהיתה ללקוח מול הבנק, וגבו בנוסף לריבית החריגה גם ריבית חובה נוספת, כך שהלקוח משלם כפל ריבית.



לטענת התובעים, הבנק לא גילה ללקוחות כי הוא משנה את השיטה וכי הוא חורג מנוהג הקיים בכל מערכת הבנקאות. לשם המחשה, מציגים התובעים את בנק הפועלים ובנק לאומי. בנקים אלה, נכתב בתביעה, אינם פועלים בשיטה האמורה ובמצב של חריגה בחשבונות הבנק הללו ההטבה נשמרת.



עוד גורסים התובעים, באמצעות עורכי הדין יצחק אבירם ונועם שכנר, שהתביעה צריכה להתברר כיצוגית, כי הסוגיה עולה בכל חשבונות הלקוחות של בנק דיסקונט ובנק מרכנתיל. בקשת התובעים היא להשיב את הסכומים הרלוונטיים לכלל הלקוחות. הנזק הנתבע הוא 44 מיליון שקל בנוגע לבנק דיסקונט, ו-10 מיליון שקלים בנוגע לבנק מרכנתיל. בנוסף, בבקשה נאמר שיש לחייב את הבנקים לשנות את שיטת גביית הריבית, ולהחזיר את הריבית שנגבתה מייתר הלקוחות (בצירוף ריבית והצמדה).



עורכי הדין מבקשים מבית המשפט להצהיר, שמנגנון חישוב הריבית החריגה של בנקים הנתבעים - דיסקונט מיולי 2001 ומרכנתיל מאוקטובר 2001 - אינו חוקי. לפיכך, הם ממשיכים, גם הבקשות לקבלת אשראי עליהם מחתימים הבנקים את הלקוחות והודעות חיוב הריבית הרבעוניות - אינן עומדות בדרישות הדין בנוגע לגילוי נאות.



"מדובר בתיק מסובך להבנה, אך פשוט לניהול. הדברים קמים ונופלים על מסמכים ונהלים של הנתבעים", סוכם בסוף כתב התביעה.