40% מקרב לקוחות טיב טעם ששמעו על פרשת העופות: לא נשוב לרכוש בה בשר

מסתבר שבישראל אפילו תחקיר נוקב ומצולם שחושף חברה עסקית במערומיה לא מצליח לגרום לציבור הצרכנים להצביע ברגליים. מי שחיפש הוכחה נוספת לזיכרון הקצר ולסלחנות המפליגה של ציבור הצרכנים הישראלי, יכול למצוא אותה בתוצאות סקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה עבור TheMarker על תגובת הציבור לתחקיר התוכנית כלבוטק בנושא הבשר ה"מחודש" בטיב טעם.



מממצאי הסקר, שבדק האם ועד כמה השפיע התחקיר מהשבוע שעבר על הרגלי הקנייה של לקוחות טיב טעם, עולה כי למרות שהתחקיר היכה גלים והגיע לאוזניו של אחוז גדול מאוד מהציבור (68%), הציבור אינו מתכוון להחרים את הרשת. אומנם ניכרת פגיעה מסוימת בנכונות הציבור לרכוש בשר ברשת: 40% מקרב מי שראו או שמעו על תחקיר כלבוטק הצהירו כי ימשיכו לרכוש ברשת, אך לא ירכשו בה מוצרי בשר. במלים אחרות, מה שמנחה את הצרכנים הוא הפחד מנזק בריאותי ולא הרצון להעניש את הרשת על מעשיה, ולכן הם "מחרימים" רק את מחלקת הבשר בה נמצאו הליקויים. יצויין, כי גם בקרב מי שלא ראו או שמעו על התחקיר, ציינו 26% כי לא ירכשו מוצרי בשר.







לא נמצא הבדל משמעותי בהתנהגות הצרכנית כלפי הרשת בין אלו שקנו בה בעבר וראו את התחקיר ובין אלו שקנו בה בעבר ולא ראו את התחקיר: שיעור מי שימשיכו לקנות בשר בטיב טעם דומה בקרב מי שנחשפו (27%) ומי שלא נחשפו לתחקיר (26%).



מפילוח דמוגרפי של המשיבים עולה, כי שיעורם של אלו שיסכימו להמשיך ולקנות ברשת את כל סוגי המוצרים כולל בשר, הינו גבוה בקרב גברים בני 55 ויותר, חילונים ועולים חדשים. "אני אולי לא אקנה שם בשר בעתיד הקרוב", אמרה אתמול מ' מרמת גן, "אבל קשה לי להאמין שבפעם הבאה שנרצה לעשות פיקניק בשבת ורק סניף טיב טעם יהיה פתוח נעדיף להעניש את הרשת ולא לקנות שם את המצרכים".



בתחקיר ששודר ביום שלישי שעבר, נחשפה מכירת מוצרי עוף שאינם ראויים למאכל בשלושה מסניפי טיב טעם: בראשון לציון, באר שבע ופתח תקוה. בתחקיר צולמו במצלמה נסתרת עובדי הרשת כשהם מנטרלים את ריחו הרע וצבעו החריג של עוף ישן באמצעות תבלינים, ומוכרים אותו כ"שווארמה מתובלת" ו"שיפודי פרגית מתובלים". "ככה הלקוח לא יכול לדעת שהבשר מסריח", אמרה אחת המוכרות לתחקירנית התוכנית והוסיפה: "אצלנו לא זורקים בשר לפח". עובדת אחרת צולמה כשהיא מסבירה לתחקירנית כי אם הבשר מסריח, משרים אותו בחומץ ובמים קרים למשך שעה ואחר כך "אין ריח בכלל".



גם ממצאי בדיקות המעבדה, שנערכו על ידי מערכת התוכנית למוצרי העוף שנדגמו, היו חמורים למדי: כך למשל בשווארמה פרגית עוף שנרכשה בסניף ראשון לציון נמצאו 160 אלף קוליפורמים (כאשר ההמלצה המיקרוביאלית של האיחוד האירופי היא עד 10,000 קוליפורמים לגרם), וכן חיידקי סלמונלה רעילים שאסור שיימצאו במזון כלל; בפרגית עוף מתובלת נמצאה ספירה כללית של 32 מיליון חיידקים (ההמלצה היא 10-1 מיליון), 430 אלף קוליפורמים וכן חיידקי סלמונלה. בסניף פתח תקוה נמצאו בעופיון מתובל 53 מיליון חיידקים, 1.9 מיליון קוליפורמים וכן חיידקי קולי צואתי.



אדישות צרכנית מדאיגה



איש יחסי הציבור של טיב טעם, יובל ארד, התנצל בשידור בפני הציבור וטען כי מדובר במקרים בודדים בלבד. למחרת התחקיר פירסמה הרשת מודעות בעיתונים שלפיהן "טיב טעם פועלת על פי כל ההנחיות והתקנים המחמירים של משרד הבריאות", וכי "בשבועות האחרונים נערכו בדיקות קפדניות על ידי מעבדות חיצוניות ובלתי תלויות, שבהן נמצא שאין ליקויים במוצרי העוף המתובל".



לדברי ד"ר רינה דגני, מנהלת מכון גיאוקרטגרפיה, ממצאי הסקר מלמדים על התרבות הצרכנית האדישה בישראל ומעבירים מסר מדאיג לחברות אחרות לפיו אפשר להמשיך ולנסות להרוויח על חשבון בריאותו של הצרכן הישראלי בעלות כספית ותדמיתית מינימלית. "אילו פרשה דומה היתה נחשפת במדינה כארה"ב", מוסיפה דגני, "הציבור האמריקאי היה מצביע ברגליים ולחברה המעורבת בפרשה היו נגרמים הפסדים רבים והיה לוקח לה זמן רב לשקם את תדמיתה".



ואכן, באחרונה התפרסם מחקר גדול לפיו הכלי של חרם צרכנים הופך ליותר ויותר נפוץ בארה"ב בזמן האחרון, כאשר כמעט שני שלישים מהאמריקאים משתתפים כיום בחרם צרכנים אחד לפחות מדי שנה.



בישראל המודעות הצרכנית עדיין רחוקה מזו האמריקאית, אם כי בשנה האחרונה הסתמנו כמה ניסיונות מרשימים להפעיל לחץ על עסקים באמצעות חרם צרכנים. הבולטים מביניהם היו החרם על החברות הסלולריות (יום ללא דיבור), על חברות הגז ועל אתרי המכר באינטרנט בעקבות פרשת נפילת נתי סקאל. המקרה היחיד הזכור בישראל בו חרם צרכנים מוטט חברה עסקית היה בפרשת רמדיה, בה תוצאות הפרשה היו כה קשות מוות ופגיעה אנושה בתינוקות עד שהציבור לא יכול היה להתעלם מהן והצביע ברגליים באופן ספונטני ובלתי מאורגן.