אישורי מחלה - הקלות הבלתי נסבלת

מאת: איתן אגמון

מעשה באדם, שתבע גמלת הבטחת הכנסה, משום שאינו מסוגל למצוא עבודה. הדרישות לקבלת הגמלה כללו, בין השאר, התייצבות סדירה בלשכת שירות התעסוקה; מי שאינו מתייצב, ואין לו הצדקה לאי-ההתייצבות (כגון היותו חולה), מאבד את זכותו לגמלה לאותו חודש.

התובע אכן הציג תעודת מחלה לשלושה ימים, יום לפני ההתייצבות, יום ההתייצבות ויום אחריו. על פי התעודה, התובע חלה ב"מיגרנה" (כאב ראש) - שכידוע, היא אחת מהמחלות שרופא אינו יכול לשלול... אולם, ראה זה פלא: יומיים לפני מועד ההתייצבות בלשכה, שבו לא הגיע התובע, הפתיעה אותו חברתו והודיעה לו, כי הם טסים לחו"ל. כיוון ש"לא ניתן היה לדחות את הטיסה" - יצא התובע עם חברתו לחו"ל, למשך ארבעה ימים שכללו את יום ההתייצבות בשירות התעסוקה.

המוסד לביטוח לאומי, ברשעותו כי רבה, ובית הדין האזורי לעבודה אחריו החליטו כי: "ספק אם המערער היה חולה כלל, וגם אם לא היה חולה, האם לא היה כשיר לעבודה".

התובע לא התעצל, והגיש לבית הדין הארצי לעבודה ערעור על פסיקת בית הדין האזורי. גם ערכאה זו קבעה כי "משהמערער העדיף את הבילוי בחו"ל על פני התייצבות בשירות התעסוקה, על פי תכלית הדין, אין לראותו כמי שהתייצב כנדרש בשירות התעסוקה וכמי שהיה מוכן לעבוד בעבודה מתאימה שתוצע לו".

וכך נאלץ האזרח המסכן, המקבל מהמדינה מדי חודש גמלת הבטחת הכנסה, לוותר על הגמלה לחודש, שבו הוא נסע לחו"ל.

יש להזכיר כי שלילת הגמלה היא רק לחודש המסוים שבו היא נתבעה; לכן יש להניח, שבחודשים הבאים הקפיד התובע להגיע במועד ללשכת שירות התעסוקה, והרי הוא נהנה מגמלת הבטחת הכנסה כחוק, ומכל ההטבות הנלוות לה - מדי חודש בחודשו.

נאמן לדרכו, לא פסק בית הדין הארצי הוצאות למוסד לביטוח לאומי, עקב ערעור זה. מעבידים רבים משלימים עם תעודות מחלה מוזרות ומשונות המוצגות בפניהם. יש בהחלט דרך להילחם בתופעה הנפסדת של תעודות מחלה פיקטיוויות, ולהקטין את ההיעדרות מפאת מחלה לממדיה האמיתיים. אכן, עובד חולה זכאי לעידוד ולסיוע. עובד מתחלה - יעשה זאת, במחילה, לא על חשבון מקום העבודה.

הערה:

עבל 1004/01, פנחס נגד המל"ל, בפני השופטים: אדלר, פליטמן, ארד ונ"צ פרנקל ודודאי. למשיב טען - ב"כ עו"ד רוזנברג. ניתן ב-1.5.01

הכותב הינו יועץ אירגוני