נא להכיר - שר האוצר, סילבן שלום

שר האוצר, סילבן שלום, אומר כי הוא לא רואה כל סיבה לכך שהריבית בישראל תהיה גבוהה מ-4%, ומסביר כי בדומה לעמיתיו הכלכלנים באירופה ובארה"ב, גם הוא סבור שריבית נמוכה היא המנוף להאצת הצמיחה וחילוץ המשק מהמיתון, כך עולה מראיון למוסף "ידיעות אחרונות".

לגבי תחום מטבע החוץ, השר שלום אמר כי אינו פוחד מפיחות ספקולטיווי של השקל, היות שהוא אינו רואה כל בעיה בתחום זה בארץ.

על אף התנגדותו לבטל את רצועת הניוד של שער השקל - בעוד שבנק ישראל תובע ביטול זה ללא דיחוי - שלום טוען כי משטר הניוד הוא מכשיר מדיניות ולא יהסס לדון בביטולו, אם וכאשר יוריד הנגיד את הריבית. זאת, על אף שלתפישתו, "רצועת הניוד היא שוט נגד החרמת מיתון וגידול באבטלה".

תחזית הצמיחה במשק, כפי שנחזתה לפני כשנה בהכנות לתקציב לשנת 2001 עמדה על 4.5%. במהלך השנה תחזית זו קוצצה ל-3.5% (בסתיו), ואחרי כן ל-2% (באפריל), מאז ירדה ל-1.5% (צפי של קרן המטבע הבינלאומית), ואילו כעת היא עומדת על 1%. את התיקון האחרון כלפי מטה, מצדיק השר בתיקונים דומים במשקים שונים בעולם. ההשלכה של צמיחה כה נמוכה מתבטאת, מן הסתם, גם בשיעור האבטלה אותו השר שלום אומד בכ-10% עד לסוף השנה.

השר שלום: "לא אופתע אם בסיכומו של דבר, יגיע הגירעון בתקציב ל-3% מהתוצר המקומי". למרות העובדה כי 3% הם תוספת של כ-5-6 מיליארד שקל - חריגה משמעותית ביותר מהתקציב - שר האוצר טוען כי לא יקצץ כדי לא להעמיק את המיתון, "מה אשיג בקיצוץ בתקציב הממשלה? רק אבטלה עוד יותר עמוקה ומיתון עוד יותר מכאיב".

בהשוואה לתקציב 2001 שהכינה ממשלת ברק, שהתהפך בעקבות הנחות שהשתנו (צמיחה, מסים, הוצאות ביטחון, הפרטה), שר האוצר צופה כי הוצאות הממשלה לא יגדלו, אך לעומת זאת, הכנסותיה יהיו נמוכות, "אשלים עם תוספת הגירעון בתקציב, אך לא אשלים עם חריגה ממסגרת ההוצאות".

בתקציב הממשלה הקודמת הוחלט כי הגירעון ימשיך לרדת ויגיע ל-1.5% מהתוצר, אולם השר שלום שולל כל אפשרות להגיע לרמה זו, "פרופסורים לכלכלה ממליצים לקבוע את יעד הגירעון לשנה הבאה ל-5% מהתוצר ואף למעלה מזה, כדי להדוף את סכנת השפל".

באשר ליוזמת משרד המשפטים בהצעת חוק "נתוני חברות האשראי", שפירושו הוא מסחור נתוני לקוחות חברות האשראי בלא אישורם, באמצעות חברות מיוחדות שיוקמו לצורך כך - מתנגד סילבן שלום: "בשביל מה ליבא את הפטנט הזה לארץ?", הוא אף שולל את עתידו להתקיים, "אי אפשר לחוקקו בניגוד לדעתו של שר האוצר והוא לא יהיה".

שאלה נוספת המעסיקה כעת את ראש הממשלה ושני סגניו, פרס ושלום, היא מי יקבע את הרכב מועצת הנגידים בבנק ישראל. עצם קיומה של מועצה כזו הוא רק בגדר המלצה בלתי מחייבת, שהיוזם שלה, השופט דוב לוין כבר לא בחיים, ושפעילותה מותנית בחקיקת חוק יסוד חדש (בנק ישראל), הליך משפטי שיכול להימשך כ-5 שנים. הסיבה, לדברי "ידיעות אחרונות", לעיסוק של צמרת הממשלה בשאלה הזו, טמונה במטרה אחת: הגברת הלחץ על הנגיד ד"ר קליין להוריד את הריבית. חוק יסוד בנק ישראל, למותר לציין, נוגד את השקפתו של קליין על אופיו של בנק ישראל. לעומת זאת, שלום מכחיש כי זהו ניסיון לגרום לנגיד להתפטר: "מצדי, אני לא רואה סיבה שבגלל הנגיד צריך להתפטר".