בכירים בעולם הכלכלה: "המדינות המתפתחות לא יוכלו להמשיך לממן את העולם המתועש לאורך זמן"

המדינות המתפתחות לא יוכלו להמשיך לאורך זמן לממן את המדינות העשירות, ולהזרים אליהן הון, מבלי לסכן הן את כלכלותיהן והן את כלכלות המדינות המפותחות. כך אמרו כמה מבכירי הכלכלה העולמית אתמול בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס.



"כמות עצומה של הון זורמת אלינו", אמר נשיא הבנק המרכזי של אירופה (ECB), ז'אן-קלוד טרישה. "המצב שבו העולם המתפתח מממן את העולם המתועש לא יכול להמשיך לאורך זמן, והדבר אינו תואם את האינטרסים של העולם המתפתח או את האינטרסים של העולם המתועש", הוסיף טרישה במסגרת דיון שנערך בדאבוס על איזונים בכלכלה הגלובלית.



מדינות מתפתחות, בהן יצואניות נפט ומוצרי תעשייה גדולות, צברו בשנים האחרונות עתודות מט"ח גדולות שאת מרביתן השקיעו באג"ח ממשלתיות אמריקאיות. משקיעים ובנקים מרכזיים זרים מחזיקים כיום בכמחצית מהאג"ח הממשלתיות הסחירות של ארה"ב. השווי הכולל של השקעות אלו עומד על 4 טריליון דולר, לאחר שהמשקיעים הגדילו את הנתח שלהם באג"ח הממשלתיות האמריקאיות ב-20% בשלוש השנים האחרונות. הון זר רב, במיוחד בסין, זרם בשנים האחרונות גם אל כלכלות מתועשות אחרות, כמו מדינות גוש היורו.



שר האוצר של הודו, פלאניאפאן צ'ידמבראם, אמר דברים ברוח דומה לזו של טרישה. "חוסר האיזון הגלובלי הולך ומעמיק, ויש לכך השלכות חמורות עבור מדינות מתפתחות כמו הודו". "ישנם מספר גורמים אפשריים שעלולים להיות בעלי השלכות חמורות לכלכלה הגלובלית. הראשון הוא היחלשות הדולר, השני הוא עלייה מפתיעה של הריבית בארה"ב, השלישי הוא זינוק במחיר האנרגיה אשר יגביר את הלחצים האינפלציוניים", אמר צ'ידמבראם.



סגן שר האוצר האמריקאי, רוברט קימיט, אמר כי ארה"ב צריכה לתרום את חלקה לפתרון בעיות חוסר האיזון בכלכלה הגלובלית, אולם גם קרא לסין לאפשר למטבע הסיני, היואן, להתחזק. "ארה"ב צריכה לנהוג בחסכנות רבה יותר, ולהתחיל לצמצם את הגירעון בתקציב", אמר קימיט. "סין צריכה בקרוב לאפשר למטבע שלה להתנייד בהתאם לכוחות השוק", הוסיף.



עם זאת, לאחרונה גברו החששות כי בנקים מרכזיים ומשקיעים זרים לא יסכימו להמשיך לממן לאורך זמן את הגירעונות של ארה"ב. צ'ידמבראם העריך כי הנכונות של סין להמשיך להזרים השקעות לשוק האג"ח האמריקאי צפויה לדעוך ככל שהצריכה המקומית בסין תגדל.



"אני חושב שכיוון היצוא צפוי להשתנות", אמר צ'ידמבראם. "מדינה כמו סין תיאלץ לדרבן את הביקוש המקומי. תושבי המדינות המתפתחות חייבים להגדיל את היקף הצריכה של מוצרים ושירותים", הוסיף.



הגישה לפיה תושבי המדינות המתפתחות צריכים לאמץ אורח חיים צרכני הדומה לזה של מדינות המערב נתונה במחלוקת במספר מדינות מתפתחות. כך למשל, בארצו של צ'ידמבראם - הודו, טוענת הסופרת עטורת הפרסים ארונדהטי רוי, כי הגאות הכלכלית של הודו גורמת נזק סביבתי קשה מנשוא ומעוורת את עיניהם של אנשים במדינה לגבי סבלם של מאות מיליוני עניים בה.



"גם אם יודעים מה מתרחש, קשה שלא לאמץ את התדמית לפיה הודו היא כעת מקום 'מגניב', כאשר בוליווד היא 'in' ולכולנו יש מכשירי טלפון סלולריים", אמרה רוי בראיון לרויטרס בשנה שעברה. "אולם נדמה שמדובר במצב שבו בוהק האור חזק עד כדי כך שלא שמים לב עוד לחשיכה", הוסיפה. לטענתה "אין כל הבנה של המחיר הכבד שמשלמים על כך הנהרות וההרים וההשקיה ומעיינות, ואיש אינו עוצר לבדוק את המצב משום שכולנו ממהרים הלאה".



"כאשר ההיגיון היחיד הוא היגיון כלכלת השוק, כאשר אין כל כבוד למערכות אקולוגיות או לכמות המים הזמינה, אז אנחנו צפויים להיקלע לצרות צרורות", אמרה. "נדרשת מערכת שבה לאנשים יש גישה לכמות מים שתאפשר להם להשקות גידולים שיאפשרו להם לשרוד".



לדברי רוי - אשר זכתה בפרס בוקר בשנת 1997 על ספרה אלוהי הדברים הקטנים - העניים בהודו מוקרבים על מזבח חלום הצרכנות אשר לא ניתן להגשימו הן מבחינה כלכלית והן מבחינה סביבתית. "הרעיון להפוך מיליארד בני אדם לצרכנים הוא מבעית", אמרה.



"האם אדם אמור לרעוב למוות בעודו חולם על טלפון סלולרי, או שמא יהיו בידיו המשאבים אשר היו שלו במשך דורות, ואשר כעת נלקחו ממנו כדי שלמישהו אחר יהיה טלפון סלולרי?", הוסיפה.



"כל כך קל לאנשים שנמצאים בצד הזה של המתרס לטפס במעלה הסולם. המעמד הבינוני התרחב ונהנה מהחיים, אולם אנשים שנמצאים בצד השני של המתרס אינם מצליחים עוד לשרוד", אמרה רוי. "אין עבודה, אין לאן ללכת, ואין שום דרך לצאת מהמצב".