הסוגיה הטעונה של הסכמי המים בין ישראל לטורקיה מתקדמת שלב נוסף בדרך לפתרון. משלחת של מומחים בתחום המים יוצאת היום לאנקרה על מנת לדון בנושא מים בין שתי המדינות. בין הנושאים שיידונו יהיה גם הסכם רכישת המים, שכבר נחתם בין שתי המדינות. המשלחת כוללת נציגים של משרד התשתיות הלאומיות, משרד החוץ ונציבות המים והיא אמורה להיפגש עם בכירים במשק המים הטורקי. המשלחות ידונו בנושא מסדרון התשתיות בין שתי המדינות ועל שיתוף פעולה בתחומי המים והאנרגיה.
נושא הסכמי המים עלה שוב לדיון בביקור של שר התשתיות הקודם, בנימין בן אליעזר, באנקרה בשנה שעבר. בשיחות העבודה בין הצדדים הועלה נושא הסכם רכישת המים מטורקיה וצוותי העבודה הטורקים הודיעו כי מפעל manavgat להפקת מים שפירים (מי שתייה), שהיו אמורים להגיע לישראל במסגרת ההסכם המדיני בין הצדדים, עומד על סף הפרטה. לאור זאת סבורים הטורקים כי יהיה צורך בשינויו של ההסכם.
במארס 2004, לאחר מו"מ שנמשך ארבע שנים וחצי, חתמו שתי המדינות על הסכם ליבוא 50 מיליון מ"ק בשנה של מים שפירים מטורקיה לישראל לתקופה של 20 שנה שיסופקו מנהר מנבגט. על ההסכם חתמו בשעתו מנכ"ל משרד החוץ הטורקי, אור זיאל, ומנכ"ל משרד החוץ, יואב בירן.
בהסכם התחייבה ישראל לקנות מיליארד מ"ק מים שפירים בחוזה אספקה ל-20 שנה, עם אופציה להארכה ל-5 שנים נוספות. ביצוע ההסכם הוטל על נציבות המים בישראל ועל רשות המים הטורקית DSI. בהסכם לא נקבעו לוחות הזמנים ומוביל המים עדיין לא נבחר.
בהסכם גם אין נוסחה למחיר המים. על פי הערכות, מחיר המים עשוי היה להסתכם בכדולר למ"ק לפי חישוב של עלות ההטענה במתקן בטורקיה - 18-13 סנט למ"ק, ומחיר ההובלה - כ-80-70 סנט למ"ק. לעומת זאת, מחיר ההתפלה בישראל כיום עומד על 52 סנט במתקן ההתפלה אשקלון ועל כ-70 סנט במתקן שיוקם בפלמחים.
על פי אומדנים אלה, צפויה היתה ישראל לשלם תמורת המים כ-50 מיליון דולר בשנה. עוד נקבע, כי אם החברה המובילה תהיה טורקית, ייכלל מחיר ההובלה בהסכמים לרכש גומלין OFF-SET שבין המדינות. ההסכם מבוסס על ההצהרה המשותפת שפרסמו ראש הממשלה, אריאל שרון, ושר האנרגיה הטורקי באוקטובר 2002, שאושרה על ידי ממשלת ישראל.
משלחת ישראלית יוצאת לטורקיה לדיון בשיתוף פעולה בתחומי המים והאנרגיה, בכלל זה הסכם יבוא המים בין המדינות
שרון קדמי
29.1.2006 / 15:36