אחרי השופטים ועורכי הדין: הסטודנטים והמרצים באוניברסיטה העברית רבים על המשוב

הציונים שנותנים הסטודנטים למרצים שלהם הפכו באחרונה למוקד התכתשות בקמפוס של האוניברסיטה העברית בירושלים. מדי שנה, מתבקשים הסטודנטים למלא משוב על רמת ההוראה של המרצים. ואולם, העברית מפרסמת רק את שמות המרצים הטובים, ומסרבת בעקביות לחשוף את שמותיהם וציוניהם של המרצים הגרועים.



הסטודנטים זועמים. לטענתם, "האוניברסיטה מחפה על המרצים הגרועים". בצעד מחאתי, החלה אגודת הסטודנטים לערוך סקר משלה. מילוי הסקרים בכל הקמפוסים מתרחש בימים אלה; האגודה באוניברסיטה העברית קראה לסטודנטים להחרים את הסקר הרשמי מטעם האוניברסיטה, עד שזו תנקוט בשקיפות ותפרסם את תוצאותיו במלואן.



היום תתכנס "הוועדה המתמדת", האחראית על הניהול האקדמי השוטף של האוניברסיטה. נציג האגודה הוזמן להשתתף בפגישה. על סדר היום: דיון מחודש בחשאיות סקרי ההוראה. הסטודנטים מקווים כי בעקבות הפגישה, מסורת רבת שנים ושנויה במחלוקת תבוא לקצה, וכי הציונים ייחשפו.



בשנים האחרונות, מוסדות רבים להשכלה גבוהה החלו לפרסם את תוצאות סקרי ההוראה (ראו טבלה). לעומתם, האוניברסיטה העברית עדיין מפרסמת רק את שמות המרצים שציוניהם נמצאים במחצית העליונה, וללא הציונים עצמם. הניסיון הפרובוקטיווי של האגודה לעורר את תשומת לבם של המרצים בעריכת הסקר לא הצליח, והם נותרו אדישים. אלא שבאחרונה התפרסמה במקומון הירושלמי "כל הזמן" כתבה, ובה שמות המרצים שקיבלו את הציונים הנמוכים ביותר בצירוף תמונתם. המרצים התקוממו, וטענו כי הסקר אינו אמין. המשנה לדיקן הסטודנטים, נגה צימרינג, דרשה מהאגודה הבהרות לגבי המתודולוגיה של אופן ביצוע הסקר. לפתע החלו גם מרצים אחרים להתקשר למשרד האגודה ולהתעניין בציונים שקיבלו.



האגודה הודתה שבמקרה אחד התפרסמו בטעות תוצאות של מרצה, למרות שעל המשוב ענה רק תלמיד אחד, אך דבקה בעמדתה העקרונית. יו"ר האגודה יקיר שגב וסטודנטים אחרים אומרים שהאוניברסיטה אינה מתייחסת ברצינות לתוצאות הסקרים.



"כל הנהלות האוניברסיטאות בארץ שכחו שהסטודנטים משלמים חלק מהמשכורת שלהם", אומר איתן טבריה, יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת חיפה. "יש מרצים שאחרי שהם מקבלים את הקביעות, שוכחים שהם באוניברסיטה לא רק למחקר. זה מתבטא בהוראה גרועה וביחס מזלזל כלפי הסטודנטים".



מרצה ותיק ובכיר באוניברסיטת תל אביב אומר שבעבר איכות ההוראה כלל לא נלקחה בחשבון בדיוני הוועדות הדנות בקידום חברי סגל. "לפעמים אפילו היו מתייחסים בחשדנות למשובים חיוביים מאוד מהסטודנטים". "היום", אומר המרצה, "לכאורה כן מסתכלים על איכות ההוראה, אבל זה בשוליים. באחת מהוועדות שבהן ישבתי, ביקשתי את סקרי ההוראה של מועמד לקידום, אבל קיבלנו רק תוצאות חלקיות".



בשנים האחרונות אומנם החלו האוניברסיטאות להקדיש תשומת לב משמעותית לאיכות ההוראה, אך הן נאלצו לעשות כך בעקבות התחרות שקמה להן מצד המכללות. כך למשל, באוניברסיטת תל אביב הוקמה יחידה לשיפור ההוראה. לדברי רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' חיים רבינוביץ, "היום כל חבר סגל שנקלט באוניברסיטה חייב לעבור קורס בהוראה. אדם אינו עולה בדרגה אם הישגיו בהוראה נמוכים מציון 12 (בסולם המגיע עד 20, ת"ט)". לדבריו, גם חברי סגל שכבר קיבלו קביעות חייבים בהשתלמות אם קיבלו משוב גרוע.



עם זאת, מרצים - וגם לא מעט סטודנטים - טוענים שיש להתייחס לתוצאות סקרי ההוראה בערבון מוגבל. הציון הנמוך שקיבל פרופ' משה צימרמן הוא דוגמה לבעיתיות בסקרים. סטודנטים שנשאלו מדוע הציון נמוך, השיבו "מגיע לו, שיפסיק עם ההערות שלו". צימרמן, מומחה להיסטוריה של גרמניה ושל האנטישמיות, הוא חוקר מוביל בתחומו. הוא אינו מסתיר את עמדותיו השמאלניות, למורת רוחם של תלמידיו. סטודנט שלמד אצלו בעבר דווקא מעיד עליו כעל "מרצה שבאמת מרחיב את הדעת", אבל תובעני וקשה לעיכול עבור הסטודנטים. "בסופו של דבר", אומר הסטודנט, "הסטודנטים נותנים ציונים גבוהים לפי מי שנחמד ונותן ציונים גבוהים. היה לי מרצה אחר בהיסטוריה - לא היה שום סיכוי להבין מה הוא רוצה להגיד, אבל הוא איש טוב שנותן לכולם ציונים גבוהים, ולכן תמיד מקבל ציונים טובים במשוב".