העליון: תביעת עו"ד אבי גרא נגד עו"ד יהושע רוזנצוויג - לא תסולק

בית המשפט העליון הפך אתמול החלטה של רשם בית המשפט המחוזי בתל אביב, שמואל ברוך, לפיה סולקה על הסף מחמת התיישנות תביעתו של עו"ד אבי גרא נגד עו"ד יהושע רוזנצוויג. הרכב השופטים, בראשות הנשיא אהרן ברק והשופטים אשר גרוניס ועדנה ארבל, קיבל את ערעורו של גרא על סילוק תביעתו, וקבע כי ראוי היה אילו ברוך לא פסק בשאלת ההתיישנות לאור התשתית העובדתית המוגבלת שהיתה מונחת בפניו. משמעות ההחלטה היא כי התביעה תמשיך להתברר בבית המשפט המחוזי.



המדובר בתביעה בסך 9 מיליון שקל שהגיש במארס 2004 גרא (כיום שותף במשרד בלטר-גוט-אלוני) נגד שותפו לשעבר רוזנצוויג, שהוא שותף במשרד גורניצקי ויו"ר הבנק הבינלאומי. גרא, המיוצג באמצעות עוה"ד יוסי בנקל ואלי כהן, תבע מרוזנצוויג את חלקו בנכסי שותפות עורכי הדין רוזנצוויג-שפרן-גרא שפורקה לטענתו ב-97'.



רוזנצוויג טען, באמצעות עוה"ד פיני רובין ומאיה צברי, כי התביעה התיישנה משום שהשותפות פורקה כבר ב-96', והואיל וחלפו מאז יותר משבע שנים יש לסלקה על הסף. עוד טען כי גרא קיבל בעת פירוק השותפות סכומים גבוהים מעבר לזכאותו, וכי הוא לא השקיע דבר כנגד האחוזים ברווחים שהוענקו לו. לדבריו, היה מקום לתהות על עיתוי הגשת התביעה נגדו בסמוך למינויו לתפקיד יו"ר הבנק הבינלאומי.



ברוך קיבל את טענת רוזנצוויג וקבע כי התביעה התיישנה, אך על החלטתו הוגש ערעור. בהחלטתם לקבל את הערעור קבעו השופטים כי מכתבי הטענות עולה שאין מחלוקת כי ההודעה בדבר פירוק השותפות ניתנה עוד ב-96'. ואולם השופטים קבעו כי אף בכתב ההגנה של רוזנצוויג נכתב כי הוא נעתר לבקשתו של גרא לפיה תהיה הפרידה ביניהם בסוף מארס 97'. "כלומר לכאורה אף לפי גרסתו של המשיב הוסכם על ידי השותפים כי הפירוק יחול בסוף מארס 97'", קבעו השופטים.



לאור זאת קבעו השופטים כי נראה, ולו לכאורה, שיש צדק בטענת גרא, והוסיפו כי נראה שאין זה השלב המתאים לקבוע קביעות עובדתיות. "אומרים אנו זאת, מפאת שלא הונחה תשתית עובדתית כלשהי בפני כבוד הרשם וממילא לא היה באפשרותו לקבוע ממצאי עובדה לשם הכרעה בשאלת ההתיישנות".



בפסק הדין נאמר עוד כי ההכרעה בסוגיית ההתיישנות היא תלוית עובדות. לכן, מאחר שהעובדות לא נתבררו במידה הראויה ולא ניתן להסתפק בטיעונים העובדתיים שבכתבי הטענות לצורך הכרעה, ראוי היה שלא לפסוק בסוגיית ההתיישנות על יסוד התשתית המוגבלת הקיימת.



לדברי השופטים, אם בכוונת רוזנצוויג לחזור ולדבוק בטענת ההתיישנות, עליו להגיש בקשה חדשה שתיתמך בתצהיר, וכך גם תשובתו של גרא. אם אמנם ייעשה כך, יהיה על בית המשפט או הרשם לשקול אם יש מקום להכריע בטענת ההתיישנות כבר בשלב המקדמי, או שמא בסופו של ההליך. השופטים הוסיפו כי "כמובן שאף אין בדברינו עד הלום משום הבעת עמדה בכל הנוגע לגופה של טענת ההתיישנות". רוזנצוויג חויב בתשלום שכר טרחה בשתי הערכאות בסך 30 אלף שקל.