איש העסקים בועז מנור שברח מקנדה לישראל לא יישלח למאסר

בית המשפט העליון הורה בתחילת השבוע על עיכוב צו המאסר שהוציא רשם בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט שמואל ברוך, נגד איש העסקים בועז מנור. מנור נחשב בעבר ל"גורו קרנות הגידור", עד שברח מקנדה לישראל לאחר שקבוצת קרנות הגידור הקנדית Portus שעמד בראשה קרסה ונכנסה להליך של כינוס נכסים.



בעקבות הקריסה ניתן בקנדה פסק דין נגד מנור המורה לו להשיב לכונס הנכסים של קבוצת Portus, חברת ראיית החשבון 3.1 ,KPMG מיליון דולר. כמו כן נקבע בפסק הדין כי על מנור ליתן הסברים בדבר היעלמותם של 17.6 מיליון דולר נוספים מחשבונות הקבוצה.



KPMG הגישה תביעה לאכיפת פסק הדין הקנדי בישראל באמצעות נציגה בישראל, עו"ד דוד תדמור. לטענת KPMG כי מנור עשה שימוש בכ-11.6 מיליון דולר מכספי הקבוצה לרכישת מתכות ואבנים יקרות. לטענת KPMG, "השקעה" זו נעשתה בניגוד מוחלט לתנאי ההשקעה של קרנות הקבוצה, והיא בוצעה לאחר מתן צו הכינוס, שעה שמנור ידע כי אינו מוסמך עוד לפעול בשם הקבוצה.



השופט אלטוביה מגן מהמחוזי בתל אביב השתכנע מטענות KPMG, והוציא צו כינוס נכסים זמני המורה למנור למסור לעו"ד תדמור את המתכות היקרות והיהלומים. בהמשך ההליכים גם השופט ברוך הורה למנור להעביר לידי עו"ד תדמור את היהלומים והמתכות היקרות. ואולם, מנור המשיך להימנע מקיום ההחלטות.



במהלך דיון שהתקיים באמצע ינואר בבקשת מנור לעיכוב החלטתו של השופט ברוך, העיד מנור כי היהלומים והמתכות היקרות שרכש אינם עוד ברשותו, ולכן אין ביכולתו לקיים את הצו. ואולם, השופט ברוך קבע כי עדותו של מנור אינה אמינה, והיא בלתי-הגיונית ועמומה, משום שאין מדובר בסכום זניח אלא במיליונים רבים של דולרים.



עוד קבע השופט ברוך כי מנור התחמק באופן שיטתי ממתן גרסה בבית המשפט, ונמנע ממתן תצהיר, עד שבסופו של דבר נתן תצהיר לאקוני בן שורות ספורות, בו לא נטען דבר. לאור האמור החליט השופט ברוך על הוצאת צו מאסר נגד מנור מכוח פקודת בזיון בית המשפט, אלא אם ימסור את היהלומים והמתכות היקרות.



מנור הגיש ערעור על ההחלטה לעליון, ובמסגרתו הגיש בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה. מנור טען בין היתר כי הנזק שייגרם לבריאותו אם לא יעוכב ביצוע החלטת המאסר יהיה בלתי הפיך.



שופט העליון סלים ג'ובראן קבע כי סיכויי ערעורו של מנור אינם נראים גבוהים. ואולם, הוסיף, הליך הביזיון נחשב לקיצוני מאחר שהסנקציה בעקבותיו קשה. לכן, לדבריו, מקובל לראותו כהליך שיורי, הננקט לאחר שהליכים אפשריים אחרים נבחנו או מוצו.



במקרה הנדון, קבע ג'ובראן, מנור טוען כי הוא אינו מחזיק עוד ביהלומים ובמתכות היקרות, וגם השופט ברוך בהחלטתו לא קבע היכן הם מצויים. בנסיבות אלה, לדבריו, נראה כי קיים ספק ביכולתו של מנור לבצע את הצו, ולכן יש לעכב את ביצוע החלטת המאסר עד למתן הכרעה בערעור לגופו.



השופט הוסיף כי ראוי לקיים דיון בערעור בהקדם, והורה למזכירות לקבוע את הערעור לכל המאוחר עד ה-15 במארס. את בועז מנור ייצגו עוה"ד רון ברקמן, דוד זילברבוים ומיטל גור (ע"פ 517/06).