ההוצאה הלאומית לתרבות, בידור וספורט - 27.8 מיליארד שקל

מאת מוטי בסוק

ההוצאה הלאומית לתרבות, בידור וספורט הסתכמה ב-2000 ב-27.8 מיליארד שקל - 6% מהתוצר המקומי הגולמי. ההוצאה לנפש לתרבות, בידור וספורט עלתה בשנה החולפת ב-5%.

ההוצאה לתרבות, בידור וספורט הופנתה לרכישת סחורות ושירותים מהסקטור העסקי, הממשלתי וממלכ"רים (מוסדות ללא כוונת רווח). בין המוצרים הכלולים בהוצאה זו: מקלטי טלוויזיה ומכשירי וידיאו, מחשבים אישיים ומוצרי בידור וספורט. השירותים כוללים תזמורות ותיאטראות, ספורט ומשחקים, שירותי רדיו וטלוויזיה, בתי קולנוע, מתנ"סים, מפעל הפיס, ספורטוטו, ספרים ועוד. השירותים אינם כוללים הוצאות על נסיעות לחו"ל ושירותי בידור בחו"ל.

מנתונים שפירסמה אתמול (ראשון) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה עוד, כי ההוצאה הלאומית לתרבות, בידור וספורט עלתה ב-2000 ב-11%, בהמשך לעלייה של 7% ב-1998 ו-1999ועלייה של יותר מ-10% בממוצע לשנה ב-1992 עד 1996. ההוצאה לנפש עלתה ב-1997 עד 1999 ב-10% בשנה.

24% מההוצאה הלאומית השוטפת הוצאו על רדיו וטלוויזיה, 21% על מוסיקה ואמנויות הבמה, 16% לספורט ומשחקים, 10% לפעילות חברתית-תרבותית, 6% להימורים, 6% לטבע ואיכות הסביבה ו-6% נוספים להפקת הצגות, סרטים ורכישת מכשירי צילום והסרטה. 5% הוצאו לספרות וכתבי עת ו-4% למורשת תרבותית (מוזיאונים ועתיקות). פחות מ-1% מההוצאה הלאומית הוקדש לאמנות הפלסטית.

ב-2000 מימנו משקי הבית 76% מההוצאה הלאומית לתרבות, בידור וספורט. יתרת ההוצאה מומנה על ידי הממשלה, הרשויות המקומיות ומלכ"רים. 56% מההוצאה של משקי הבית לתרבות, בידור וספורט הופנתה לשירותי תרבות. אלו סופקו במחיר מלא על ידי הסקטור העסקי ובמחיר מוזל או בחינם על ידי הסקטור הממשלתי. שאר ההוצאה של משקי הבית היה לרכישת מוצרים שונים, בהם מכשירי טלוויזיה, וידיאו, רדיו, מחשבים וספרים.

המגזר העסקי סיפק ב-2000, כמו בחמש השנים הקודמות, 67% מהמוצרים והשירותים בתחומי התרבות, בידור וספורט. המלכ"רים סיפקו 18% והרשויות המקומיות 13.5%. הממשלה והסוכנות היהודית סיפקו את השאר.

השקעות הממשלה, הרשויות המקומיות והמלכ"רים במבנים ובציוד לצורכי תרבות, בידור וספורט הסתכמה ב-2000 ל-2 מיליארד שקל, בדומה ל-88% 1999. מסכום זה הופנו להשקעות במבנים ו-12% להשקעות בציוד.