מותו של המברק

המברק, אותו שריד ארכאי לעידן התקשורת הטרום טלפונית, עומד לנפוח את נשמתו - לפחות במולדתו ארה"ב. לאחר 154 שנים של הודעות בזק על ארועים היסטוריים, ברכות ומסרים קצרים וקשים לפענוח, תסגור חברת התקשורת וסטרן יוניון את שירות המברקים שלה בארה"ב ביום שישי הקרוב. אנשים רבים מתחרים עתה בניסיון להיות האחרונים ששלחו מברק בארה"ב.

המברק הראשון בעולם נשלח במאי 1844 על ידי סמואל מורס, ממציא צופן מורס, מוושינגטון לבלטימור. המצאת הטלגרף הביאה לדעיכתו של שירות הדואר המהיר פוני אקספרס ששימש להעברת הודעות. בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 הגיעה הפופולריות של שירות הטלגרף לשיאה, כאשר מחיר מברק היה זול יותר מאשר שיחת טלפון בין עירונית.

ארועים היסטוריים רבים בושרו לעולם באמצעות מברקים - הטיסה הראשונה ב-1903, תחילת מלחה"ע ה-1. מברקים נשלחו לבתי הנמענים באמצעות בלדר של חברת הטלגרף, ובתקופת מלחה"ע ה-2 היה מראה הבלדרים של וסטרן יוניון משול למראה מלאך המוות, שכן משרד הבטחון האמריקאי השתמש במברקים לבשר למשפחות על מותם של חיילים.

עם ירידתם של תעריפי שיחות החוץ בארה"ב בשנות ה-60 וה-70 דעך השימוש במברקים. בשנת 2005 נשלחו בארה"ב 20 אלף מברקים, במחיר של 10 דולרים למברק. רוב הלקוחות הן חברות שנדרשות למברק כאמצעי הודעה רשמי.

קוריוז חביב: השימוש במילה Stop (במובן נקודה בסוף משפט) הפך פופולרי במברקים, מכיוון שעל סימני פיסוק גבו חברות הטלגרף תשלום נוסף על המחיר הקבוע למברק.

וסטרן יוניון נוסדה ב-1856 והיתה חברת הטלגרף המובילה בארה"ב. אולם ברבות השנים הפכה לחברת שירותים פיננסיים, המספקת שירותי העברת כספים ומשמשת כבנק דואר.