מה עדיף, פגישה עם מלכת בריטניה בארמון בקינגהם או ביקור בישראל במגדל לוינשטיין? אל הדילמה הזו נקלע לפני שנה דיוויד מקדונל, מנכ"ל ויו"ר מועצת המנהלים הבינלאומית של פירמת רואי החשבון גרנט ת'ורנטון (Grant Thornton). ההזמנה של מלכת בריטניה לקבל תואר כבוד על שירות למדינה נקבעה בדיוק במועד שיועד לביקורו הראשון בישראל בשלוחה התל אביבית, משרד רואי החשבון פאהן-קנה. זה לא ממש מפתיע שלמלכה לא אומרים "לא", והביקור בן היומיים בישראל נדחה.
השנה המלכה כבר לא התערבה, ומקדונל הגיע לביקור ראשון בתל אביב. מקדונל אומר שגרנט ת'ורנטון מדורגת במקום החמישי בעולם, לאחר ארבע פירמות רואי החשבון הגדולות: ארנסט אנד יאנג, PWC, דלויט טוש ו-KPMG. גרנט ת'ורנטון, לדבריו, היא "השחקן האמיתי היחידי אחרי ה-Big4".
רעידת האדמה הגדולה בענף ראיית החשבון הורגשה בסוף 2001, עם קריסתה של חברת האנרגיה האמריקאית אנרון. קריסת אנרון הובילה לקריסת פירמת רואי החשבון ארתור אנדרסן, שהיתה המבקרת של אנרון, ובמקום חמש פירמות רואי חשבון גדולות נותרו ארבע בלבד.
בעקבות פרשת אנרון (שהמשפט נגד המנכ"לים שלה לשעבר החל החודש) ופרשות שחיתות נוספות כמו זו שנחשפה בחברת וורלדקום, נחקק חוק סרביינס אוקסלי המחמיר, שנקרא על שם שני הסנאטורים שיזמו אותו. החוק קובע קריטריונים מחמירים לגבי פעילות ההנהלה הפנימית והדירקטוריון, ומטיל אחריות אישית על נושאי משרה בחברה לגבי נתונים פיננסיים שמפרסמת החברה. האחריות הורחבה גם לרואי החשבון של החברה, אשר כעת צריכים לחוות דעתם גם על נאותות בקרת הפנים בחברה.
"פרשת אנרון שינתה את כל תמונת התחרותיות בענף רואי החשבון", מסביר מקדונל ומוסיף כי בעקבות הפרשה יצא למקצוע שם בעייתי, נוצרה בעיה של אמון כלפי רואי החשבון ונושא הריכוזיות של הפירמות הגדולות נבדק מחדש. "האווירה הכללית היתה של צפירת אזהרה, והיא הביאה לתחושה שיש צורך לבצע שינויים בכוחן ובריכוזיות של ארבע הפירמות הגדולות".
חוק סרביינס אוקסלי האמריקאי ותקנותיו (או כפי שהוא מכונה בקצרה: SOX) אמנם לא ממש משמחים את החברות שכפופות להוראות חוקי ניירות ערך אמריקאיים, ואולם יש מי שמרוויח מהסיפור: רואי החשבון. העלויות המשמעותיות שנוספו לחברות זורמות בעיקר לכיסם של רואי החשבון.
"השוק נפתח ואין ספק שאנחנו המרוויחים הגדולים", אומר מקדונל. לדבריו, גרנט ת'ורנטון מציגה בשנים האחרונות גידול שנתי של 20% בהכנסות, ואת תשעת תשעת החודשים הראשונים של 2005 סיכמה הרשת בת ה-25 עם הכנסות של 2.45 מיליארד דולר.
בין היתר, בעקבות החקיקה החדשה, נדרשות חברות למנות מבקר פנים שאינו מי שעורך את הביקורת החיצונית של הדו"חות הכספיים. לכן גם בהיבט זה נוצרה עוד עבודה, ובפיזור יותר גדול, במשרדי רואי החשבון.
ואולם, נשמעת גם ביקורת על החקיקה הנוקשה, שעיקרה הוא כי החקיקה מבריחה חברות מארה"ב. "החקיקה היתה תגובה פוליטית מהירה, אולי גם מהירה מדי, ובכך יש סיכון מסוים. נוצרה מבוכה פוליטית, גם של נשיא ארה"ב, ולא בטוח שהמחוקק חשב על זה מספיק. מצד שני זה לא דבר רע. החקיקה הנוספת היתה נחוצה כי חשוב להחזיר את הביטחון לשוק", אומר מקדונל.
האם החוק אפקטיווי? "הזמן יגיד", אומר מקדונל. האם ימנע הישנות של שחיתויות? "כנראה שלא. מי שרוצה לעקוף את החוק ימצא דרך לעשות את זה".
חוק סרביינס אוקסלי, שהגדיל את סעיף ההוצאות של חברות נסחרות והטיל אחריות אישית על נושאי משרה, הוא אחת הסיבות העיקריות לכך שהאטרקטיוויות של בורסות לונדון גדלה על חשבון וול סטריט. "המעבר ללונדון מורגש גם אצלנו", אומר מקדונל, ומוסיף כי לרשת נוכחות חזקה בלונדון עם 3,000 עובדים.
מקדונל לא סובר כי בורסות לונדון פחות מוצלחות מאחיותיהן מעבר לאוקינוס האטלנטי, ולדבריו גם ב-AIM, הבורסה השנייה בגודלה בלונדון, "יש חברות איכותיות ומספיק שקיפות". מקדונל ציין כי מבין כל יתר פירמות ראיית החשבון, לפירמת גרנט ת'ורנטון מספר הלקוחות הגדול ביותר ב-AIM.
לגרנט ת'ורנטון 600 סניפים ביותר מ-100 מדינות ברחבי העולם, המעסיקים כ-22 אלף עובדים. מקדונל מציין כי את הגידול בפעילות מרגישים במיוחד ביפאן, סין והודו. את השלוחה הישראלית, משרד רואי החשבון פאהן-קנה, מנהלים במשותף מיקי בלומנטל, נתן אליס ויזהר קנה.
"אנחנו המרוויחים הגדולים מפרשת אנרון"
אפרת נוימן
6.2.2006 / 9:41