ענף הגרפולוגיה נלחם על כבודו

לטענת באום, השימוש בגרפולוגיה ככלי לאבחון מועמדים נפוץ במגזר הציבורי יותר מאשר בזה הפרטי-עסקי. "במגזר הציבורי, ובעיקר ברשויות המקומיות, יושבים בכירים שאינם רוצים לקחת האחריות או לשבור את הראש במציאת מועמד מתאים ולכן הם ישר מפנים את המועמד לבדיקה גרפולוגית. והרי המגזר הציבורי נמצא מבחינה ניהולית תמיד צעד אחד אחורה לעומת הארגונים העסקיים".



ריקי בקפיין, מנהלת משאבי אנוש בחברת יעל תוכנה, אומרת כי לרוב היא אינה נוטה להשתמש במבחני גרפולוגיה לפני קבלת מועמדים לעבודה. "מבין כל אמצעי האבחון הידועים לנו בחברה, הגרפולוגיה היא כלי שלפני ניסיוננו הוא בעל תוקף ניבוי די נמוך", היא אומרת.



לדבריה, כאשר החברה מתלבטת איזה עובד לקבל לשורותיה מבין מועמדים רבים, שכולם עונים פחות או יותר על דרישות התפקיד, היא מעדיפה להרבות במראיינים, כך שלא רק מנהל משאבי האנוש יפגוש את המועמד, אלא בכירים נוספים בחברה. "במקרים לא מעטים אנו מתחקרים אנשים שצויינו על ידי המועמד כממליצים מטעמו או להפנות את המועמד למכון לאבחון פסיכוטכני". "מבדק גרפולוגי יכול להיות, לכל היותר, כלי נוסף, היכול להדליק אורות אדומים כאשר הנבחן הוא אדם שאינו ישר או אינו עקבי", אומרת בקפיין, "אך באופן כללי אנו מעדיפים להפנות מועמדים לאבחון פסיכומטרי, לא למבדק גרפולוגי".