חוסר מזל הוא הסבר אפשרי לכך שמשקיעיה של מגדל נפגעו מתשואת חסר בהשוואה למדד ת"א 25 בשנה האחרונה (2% ב-12 החודשים האחרונים) וגם ביחס למניותיהן של חברות ביטוח אחרות מגדל אינה מצטיינת. המניה הניבה תשואה של 50% בחמש השנים האחרונות, בהשוואה לתשואה של 80% לכלל ביטוח, 390% למנורה ו-400% להראל השקעות.
באותו ראיון נשאל כהן: "אתה נכנס לשנה השמינית בתפקיד המנכ"ל, אתה לא מרגיש שמיצית?", וכהן ענה: "אני נמצא בשיאי ומאוד נהנה ממה שאני עושה". אם ככה נראה השיא של מנכ"ל מגדל, מעניין איך הוא נראה בשפל.
מגדל אמנם החמיצה את רכישת פסגות, אבל לא נעדרה לחלוטין מזירת הרכישות של חברות לניהול קרנות נאמנות. מגדל שוקי הון שבשליטת מגדל ובנק ההשקעות בר סטרנס רכשה בנובמבר 2005 את חברת ניהול הקרנות אפיקים שבבעלות יעקב ויינשטיין תמורת 253 מיליון שקל. 165 מיליון שקל מסכום זה הם במזומן והיתרה תשולם בחמש השנים הקרובות, בכפוף לביצועיה של החברה, שתנוהל בשבע השנים הקרובות על ידי ויינשטיין ושרון חינקיס.
המחיר, ששיקף 5.5% מהנכסים שאפיקים ניהלה, לא נחשב כבר בעת העסקה לזול, לא באופן מוחלט וגם לא בהשוואה לעסקות אחרות בענף ניהול הקרנות שנעשו באותה עת. אלא שמזלו הטוב של כהן בגד בו, ומאז העסקה איבדה אפיקים נכסים ב-545 מיליון שקל (בנובמבר-דצמבר 2005) - המכה הקשה ביותר שספגה חברה פרטית לניהול קרנות נאמנות.
העסקה שלא היתה זולה ממילא, התייקרה ב-22%, כשבנוסף קרנות הנאמנות של אפיקים כבר רחוקות מצמרת טבלת התשואות בהשוואה למה שהיה בעבר. מגדל כנראה היתה מעוניינת להתאים את מחיר העסקה להתכווצות בנכסיה של אפיקים, אך לדברי ויינשטיין העסקה תתבצע כמתוכנן ומחיר העסקה כלל לא נדון כעת.
רכישת אפיקים התבצעה חודש בלבד לאחר רכישת חברת ניהול הקרנות דיקלה מידי הבנק הבינלאומי תמורת 220 מיליון שקל. דיקלה ניהלה בעת הרכישה 4.4 מיליארד שקל. גם דיקלה סבלה מפדיונות, אם כי פחות מאפיקים, וגם עליה שילמה מגדל מחיר לא נמוך ששיקף 5% מהנכסים המנוהלים.
לנוכח הלהיטות של מגדל להגדיל את היקף הנכסים שהיא מנהלת באמצעות מגדל שוקי הון והאופטימיות שלה לגבי עתידו של ענף ניהול הכספים, לא ברור מדוע היא הזדרזה כל כך למכור 50% ממגדל שוקי הון לבר סטרנס, ועוד לעשות זאת במחיר ובעיתוי לא מרשימים. מגדל מכרה 50% ממניותיה של חברת ניהול קרנות הנאמנות מגדל שוקי הון בספטמבר 2004 תמורת 12.5 מיליון דולר, כלומר לפי שווי חברה של 117 מיליון שקל. זו עסקה תמוהה במידה מסוימת, אם נזכור שכבר בעת העסקה ניהלה מגדל שוקי הון 4.5 מיליארד שקל, היקף שהיה מזכה אותה כיום בתג מחיר כמעט כפול.
ממגדל נמסר כי החברה לא מכרה את האחזקות במגדל שוקי הון לבר סטרנס, אלא יצרה עם הבנק שותפות שתהיה פלטפורמה להרחבת הפעילות בשוק ההון בישראל ובחו"ל. נועם ברוורמן, מנכ"ל מגדל שוקי הון, הסביר לאחרונה כי "לבר סטרנס יש ניסיון בינלאומי עשיר בהשקעות בשווקים גלובליים, כך שהשותפות איתם מאפשרת לנו מינוף יכולות על ידי נגישות למידע על שוקי חו"ל ברמה הגבוהה ביותר, והודות למחלקות המחקר של הבנק ולקשריו בכל העולם. מדובר בסינרגיה מדהימה בין הבינלאומי למקומי".
אלא שמבט לטבלת התשואות של קרנות חו"ל מלמד שבתי השקעות אחרים ידעו להציג תשואות לא פחות טובות מאלו של מגדל שוקי הון על השקעותיהם בחו"ל בלי שמכרו שליטה משותפת לבר סטרנס במחיר כה נדיב.
אולי גם לכך התכוונה האנליסטית רוית וולקוביץ' מפסגות אופק, כאשר כתבה בהמלצת קנייה שפורסמה יום לאחר שכהן הודה למזלו הטוב על שנכשל ברכישת פסגות: "בעולם החדש, חברת ביטוח טובה היא כזו המצליחה להגדיל את היקף הנכסים המנוהל, לשלוט ברמת ההוצאות השוטפות ולהשיג תשואות גבוהות בניהול הנכסים. בפעילות החיתומית רצוי לכל הפחות להיות מאוזן. חברת מנורה היא היחידה בענף שלעת עתה עונה על כל הקריטריונים".
מדוע שנת השיא של איזי כהן היא עוד שנה עלובה למשקיעים במגדל?
יורם גביזון
6.2.2006 / 7:41