התפתחות במשפט מניות בזק: מנכ"ל פיבי שווייץ הודה ששיקר כדי להגן על האינטרסים של הבנק

לאחר שהבנקאים הישראלים ועורכי הדין סיימו את עדותם בפרשת מכירת מניות בזק, עלה לדוכן העדים דוד נוחימובסקי, 61, המנכ"ל לשעבר של בנק פיבי שווייץ - המצוי בבעלות הבנק הבינלאומי. נוחימובסקי הודה בעדותו, שב-2001 לא אמר אמת בתצהיר בשווייץ בנוגע לחקירת עניינו של מיכאל צ'רנוי. הסיבה לכך היא שלא רצה שהשווייצים יבינו, שידע כבר בשנת 2000 שצ'רנוי עומד מאחורי הכספים בחשבון הבנק של גד זאבי.



צ'רנוי וזאבי, הנאשמים המרכזיים בפרשה, מואשמים ברכישה משותפת של כ-20% ממניות בזק לפני כחמש שנים. לפי כתב האישום, קיבל זאבי אשראי של 643 מיליון דולר מקונסורציום הבנקים בראשות הבנק הבינלאומי, בתמורה לשעבוד המניות ולערבות בנקאית של בנק פיבי משווייץ על 143 מיליון דולר - שמאחוריה עמד צ'רנוי.



מכתב האישום עלה, כי אילו ידעו הבנקים כי צ'רנוי, בעל העבר המפוקפק לכאורה, עומד מאחורי הערבות - הם לא היו מאשרים את ההלוואה ולא היה מתקבל ההיתר הנדרש ממשרד התקשורת.



בעדותו נראה נוחימובסקי נינוח. תשובותיו היו ענייניות ונטולות התלבטות. "בדצמבר 99' הודיע לנו הבנק בישראל על קיום העסקה עם זאבי. הראשון שהודיע לנו על כך הוא פיוטרקובסקי", פתח נוחימובסקי את עדותו בחקירה הראשית, "אנו היינו אמורים לשמש מעין שליחים של הבנק בארץ לביצוע העסקה. כך נפתח חשבון של תאגיד שהוצג לנו על ידי זאבי ובמקביל, בערך באותו יום, המסמכים והכסף הועברו. אז הוצאנו את הערבויות הבנקאיות. מדובר היה בחברה שנוצרה לצורך העסקה הזו".



התובעת, עו"ד מיכל סיבל-דראל, שאלה את נוחימובסקי לגבי הנתונים שקיבל על זאבי. על כך ענה נוחימובסקי כי קיבל נתונים כללים מפיוטרקובסקי וספציפיים מהנרי מזרחי ממחלקת האשראי של הבנק. "מעבר לידיעה אישית מהעיתונים, לפיבי שווייץ לא היו פרטים ספציפיים", אמר. עוד הוסיף כי "ידענו שהבנק בארץ עשה כל מה שצריך בשביל העסקה. לא בדקנו מה מקור הכסף. במידה שמגיעים כספים ממדינות מערביות חזקה שהבנק המעביר עורך את הבדיקות. הבנק בארץ נתן לנו את התחושה שהכסף של זאבי. זו היתה ההערכה שלנו".



בעדות שמסר מזרחי לפני כשלושה חודשים אמר, כי פיבי שווייץ לא ביצעה את הבדיקות הרלוונטיות בנוגע למקור הכסף של זאבי. האחראית על האשראי בבנק באותה תקופה, ליאורה מרידור, השליכה אחריות זו לפתחו של פיוטרקובסקי והדרגים שמתחתיה. "לא היתה לנו כל מעורבות במשא ומתן. מלבד ביום האחרון לצרכים טכניים", סיכם נוחימובסקי את עמדתו.



גולת הכותרת בדיון נגעה למפגש בין נוחמיובסקי, צ'רנוי, זאב רום (איש של צ'רנוי הנאשם גם הוא בפרשה) מרסל גולדמן (חבר מועצת המנהלים של פיבי שווייץ) ועובד נוסף של פיבי שווייץ. הפגישה נערכה במשרד של צ'רנוי בבית הטקסטיל בתל אביב ביוני 2000 והוקלטה על ידי המשטרה. "גולדמן הציע לפגוש את צ'רנוי כדי שפיבי שווייץ תעשה איתו עסקים", נזכר נוחימובסקי. "הפגישה קיבלה תפנית כשנודע לי, שלצ'רנוי יש קשר לפיקדון גדול בבנק. זה הוזכר דרך אגב כדי להראות שצ'רנוי כבר מעורב בפעולות בבנק".



נוחימובסקי סיפר, שמיד דיווח על כך לפיוטרקובסקי, אשר כיהן גם כסגן יו"ר מועצת המנהלים של פיבי שווייץ. "הייתי מופתע שהחשבון אינו בשליטה של זאבי", חידד נוחימובסקי, "הפגישה היתה בשעות הערב ואני דיווחתי למחרת בבוקר". נוחימובסקי העיד שבזמן שדיווח על כך לפיוטרקובסקי הוא גם הדגיש את הפתעתו ותדהמתו.



בחקירה הנגדית שניהל בא כוחו של צ'רנוי, עו"ד יעקב וינרוט, הודה העד, "שלא היה צריך חיזוקים כדי לדעת שצ'רנוי קשור לחשבון". עוד הבהיר שידע ששניים מתוך שלושת מורשי החתימה בחשבון הם אנשי צ'רנוי וגם הכסף שלו.

בשלב זה עימת וינרוט את העד עם כך ששיקר לשופט חוקר בשווייץ שעסק בחקירת הפרשה. במסמך שהוגש לבית המשפט מטעם המדינה נאמר ש"העד מסר בעדותו בשווייץ כי שמע על מעורבות צ'רנוי בחשבון לראשונה עם הפרסום בתקשורת, כדי לנסות לא לפגוע בבנק".