אחרי 20 שנה של משבר כלכלי בקיבוצים: מהפך

הסדרי הנושים, שביצועם נמשך על פני עשור שלם, איפשרו לקיבוצים לקבל שוב מימון בנקאי ולהתחיל לבנות את כלכלתם מחדש, הפעם על בסיס מציאותי. ההסדרים הפיננסיים לוו בשינויים מבניים מרחיקי לכת - שהעיקרי בהם הוא העברת האחריות על הפרנסה מהקיבוץ אל החבר עצמו. בחלק מהקיבוצים נעשה צעד מרחיק לכת עוד יותר - מעבר מהכנסה שוויונית להכנסה דיפרנציאלית, המבוססת על "התועלת הכלכלית" שהקיבוץ מפיק מעבודתו של אותו חבר. השינוי, אף שגרר התנגדות עזה, הוביל להגדלת המוטיווציה של החברים לעסוק בעבודות מכניסות יותר, לעצמם ולקיבוץ.



הסדרי החובות והשינויים המבניים איפשרו למרבית הקיבוצים להתאושש בהדרגה, ובשנים האחרונות ההתאוששות הזו מתבטאת בנתונים העסקיים.
הנתונים שפורסמו אתמול על ידי התנועה הקיבוצית, שמבוססים על ניתוח המאזנים של 177 קיבוצים (70% מקיבוצי התנועה הקיבוצית), מעלים ש-60% מהקיבוצים סיימו את 2004 ברווח תפעולי, לעומת 46% שסיימו ברוווח תפעולי את 2003. מספר הקיבוצים ששורת הרווח התפעולי שלהם הסתכמה ביותר מ-10 מיליון שקל הוכפל - מ-7% ב-2003 ל-15% ב-2004; 58% מהקיבוצים הקטינו את היקף החוב נטו ב-2004, ו-30% מהם הקטינו אותו ביותר מ-10%.



ב-2000 היה המחזור הכספי הממוצע של קיבוץ (על פי נתוני 250 קיבוצים) 79.7 מיליון שקל לשנה, וב-91 - 2004 מיליון שקל לשנה. ב-2000 היה החוב נטו בממוצע לקיבוץ 68.5 מיליון שקל, וב-2004 הוא ירד ל-56.3 מיליון שקל. השיפור הכלכלי בא לידי ביטוי גם בשורת ההון העצמי במאזן; ההון העצמי המצרפי של 177 הקיבוצים שמאזניהם פורסמו עלה ב-2004 ב-12.5% לעומת 2003.על אף זאת, שליש מהקיבוצים עדיין סובלים מבעיית הון עצמי שלילי.



אחת מתולדות המשבר הכלכלי שאליו נקלעו הקיבוצים מאמצע שנות ה-80 היה צמצום דרסטי בהשקעות צרכניות. בתקופת "דגירת" המשבר, טרם חדירת היקפו לתודעת מקבלי ההחלטות, ההשקעות הצרכניות בקיבוצים היו גבוהות מאוד, ולעתים קרובות מעל יכולתו של הקיבוץ. על אף השיפור שחל בתחום הזה, ב-2004 היה היקף ההשקעות הצרכניות במרבית הקיבוצים נמוך מהפחת הצרכני; משמעות הדבר היא שעדיין קיימת שחיקת נכסים צרכניים בקיבוצים.



מנהלת תחום המידע הכלכלי בתנועה הקיבוצית, שלומית ארבל, אמרה שאף כי הנתונים מייצגים את 2004, ההערכה היא שמגמת השיפור נמשכה גם ב-2005 ותימשך גם ב-2006 - זאת בתנאי שלא יחול שינוי דרמטי בסביבה העסקית הבינלאומית או המקומית.