איתמר דויטשר ינסה לפתור למשפחת זלקינד את תסביך אלקטרה

"רציתי לעבור לפעילות יותר רחבה, שלא קשורה רק לנדל"ן ותשתיות", מסביר איתמר דויטשר את החלטתו לקבל את הצעת משפחת זלקינד ולהתמנות כמנכ"ל חברת אלקטרה.



דויטשר (42) הגיע לאלקטרה מחברת דניה סיבוס, שם עבד 14 שנים כמנהל מחלקה, סמנכ"ל ובתשע השנים האחרונות כמנכ"ל. דויטשר קיבל את דניה סיבוס כשהונה העצמי הסתכם ב-10 מיליון דולר, והנפיק אותה אחרי שלוש שנים, בפברואר 2000, לפי שווי של 100 מיליון דולר. מאז הנפקתה ועד היום הניבה המניה תשואה של 40%, ככל הנראה משום שגיוס ההון נעשה זמן קצר לפני תחילת האינתיפאדה, שהעמיקה את המשבר הקשה בענף הנדל"ן, על אף שהחברה שמרה על רווחיות גבוהה ותשואה נאה להון גם בשנות המיתון.



דויטשר סבור שדניה סיבוס תחת ניהולו השכילה להיכנס לנישה שנוצרה בעקבות השינוי שחל בענף התשתיות בשנות ה-90': קבלני עבודות תשתית שהיתרון היחסי שלהם היה ציוד, כמו חברת האחים רויכמן, נחלשו, ואת מקומם תפסו חברות בעלות יתרון יחסי בניהול, ידע הנדסי, והון כמו דניה סיבוס, שהיו מסוגלות להתמודד בהצלחה עם פרויקטי תשתית גדולים מסוג PFI ו-BOT שפורסמו על ידי הממשלה. דויטשר מעריך שיוכל לחזור על ההצלחה באלקטרה בגלל הסינרגיה בין החטיבות השונות בחברה, ובאמצעות מערך שליטה ובקרה שינהיג בחברה.



סביר להניח שמצבו של דויטשר באלקטרה יהיה קל יותר, ולו מפני שהוא נכנס לתפקידו בתחילת שלב הצמיחה במחזור העסקים של ענף הנדל"ן. אלקטרה כמובילה הבלתי מעורערת של הענף תיהנה מעובדה זו, ומכך שחברות מתחרות בענף לא שרדו את המיתון הגדול או שיצאו ממנו כשהן מרוטות וחבולות, כך שרמת התחרות ורמת המחירים בענף יתמכו בשיפור הרווחיות.



אלקטרה תימרצה את דויטשר באמצעות שכר בגובה 80 אלף שקל בחודש ו-2.75% מהרווח לפני מס, וכן בהקצאת 400 אופציות למניות ששוויין 2.7 מיליון שקל על פי מודל בלק אנד שולס. דויטשר רשאי לממש את האופציות בארבע מנות שוות החל בשנתיים ממועד ההקצאה.