"בדצמבר 89' נחתם הסדר הקיבוצים הראשון, שגרם לשינוי באורח החיים של הקיבוצים", שיחזר רמי מנדולה את תהפוכות התעשייה הקיבוצית. "הערבות ההדדית פחתה והקיבוצים התחילו לחסוך לפנסיה. הם התחילו לבחון יזמויות בקרקע והנפקת מפעלים. ב-92' היתה בורסה טובה מאוד. 50 מפעלים הכינו תשקיף להנפקה, ורק עשרה הצליחו להנפיק לפני הקריסה של הבורסה ב-93'.
"40 המפעלים שלא הספיקו להנפיק היו מוכנים להכנסת משקיע. בשנים 97-'93' כמעט שלא היו הנפקות. ב-97' הוכנס משקיע לפלסאון. בשנים 2005-2004 הונפקו כעשרה מפעלים קיבוציים. בשנה האחרונה קרו שני דברים. הבורסה עלתה, והמדינה הפסיקה להנפיק אגרות חוב מיועדות לחברות ביטוח וקרנות פנסיה שהבטיחו ריבית. זה שיחרר למשק מיליארד שקל כל שנה. משם רוב הכסף של קרנות הפנסיה וחברות הביטוח שנכנס לקרנות הון סיכון (פרייווט אקוויטי). בקיבוצים נוצר מצב, שישנן חברות שהן יהלומים, בונבוניירות, אבל חסר להן כסף להתפתח, וכאן מתחברים אליהם המשקיעים עם הכסף".
רמי מנדולה מספר על קציר - קרן השקעות למגזר הקיבוצי שהקים
אורה קורן
8.2.2006 / 9:18