בג"ץ בהחלטה בעלת משמעות רבה על עולם הפנסיה: הכיר בזכותה של קרן מקפת לשנות תקנותיה למרות פגיעה בעמיתים

החלטה בעלת משמעות רבה על עולם הפנסיה: בג"ץ, בהרכב של 7 שופטים בראשות השופט מישאל חשין, הכיר היום בזכותה של קרן הפנסיה מקפת לשנות תקנותיה בלא הסכמת עמיתיה ולמרות הפגיעה בהם.



העותרים, משה אליאב, אמנון שצקי, מרדכי פריד ועדנה שצקי, פנו לבג"ץ לאחר שתביעתם נדחתה בבית הדין האזורי לעבודה ובבית הדין הארצי. עורכי הדין עדי קפלן ומלי דגני ייצגו את העותרים. עו"ד אשר חלד ייצג את קרן מקפת.



העותרים הצטרפו לפני שנים רבות לקרן. בהסכם מיוחד שנחתם ב-1965, הוקנו לעותרים תנאים מיוחדים. העותרים, עובדי בנק לאומי, פרשו מעבודתם בשנים 1994-1993. על פי ההסכם, אמורים היו שיעורי הגימלאות שישולמו לעותרים להיות מחושבים על פי המשכורת החודשית הממוצעת בשנת עבודתם האחרונה. סעיף נוסף בהסכם קבע כי אם תהיה סתירה בין ההסכם לתקנון הקרן, יגבר ההסכם.



ב-1988 נקבע, כי שיעור הפנסיה יחושב לכלל חברי הקרן על פי רמת השכר המשקפת את רוב תקופת עבודתו של המבוטח - שיטת הממוצעים. העותרים טענו, כי ההסכם שנחתם עמם ב-1965 הוא הקובע, וכי התיקון בתקנון של הקרן ב-1988 סותר את ההסכם עמם, ולכן אין להתייחס אליו. בית הדין האזורי לעבודה ובית הדין הארצי לעבודה דחו טענות אלו.



לדיון בבג"ץ הצטרף היועץ המשפטי לממשלה בגלל השלכות העתירה על ענף הפנסיה. מזוז תמך בעמדת מקפת, לפיה בסמכותה לשנות מעת לעת את תקנונה. עוד טענה מקפת, כי מטרת ההוראה היתה לפתור סתירה שתיווצר בין הוראות התקנון בעת חתימת ההסכם, ולא לכבול את ידיה של הקרן מלבצע שינויים עתידיים.



בג"ץ קיבל את טענת הקרן וקבע, כי הסעיף לא התיימר לקבוע כלל נוקשה שלפיו תקבענה הוראות ההסכם את תנאי הפנסיה של העותרים לעולם ועד, וכי הסעיף המדובר התייחס לסתירה בין הוראות ההסכם להוראות התקנון באותה עת. עוד ציין בג"ץ, כי קרן מקפת היא אגודה שיתופית, וכי על פי דיני תאגידים, אגודה שיתופית נעדרת סמכות לכבול ידיה ולהתחייב שלא לשנות את תקנונה.



עוד נאמר בהחלטה, כי אחד המאפיינים הבולטים של קרנות הפנסיה הוא סמכותן לשנות מדי פעם את תקנוניהן כדי להבטיח את זכויות חבריהן, ולעמוד בהתחיבויות כלפיהן. "הסמכות לשנות את התקנון הינה מאפיין הכרחי של קרנות הפנסיה אם חפצות חיים הן", פסק בג"ץ.



בשל מצוקה כספית, ביטלה קרן מקפת ב-1988 את שיטת המשכורת האחרונה ועברה לשיטת הממוצעים בעקבות גרעונות אקטוארים עצומים - גרעונות שאיימו על הקרן וקרנות נוספות מלעמוד בהתחייבויותיהן. "המעבר לשיטת הממוצעים נועד להציל את הספינה הטובעת", קבע בג"ץ. "אי החלתה של השיטה החדשה על קבוצה מסוימת של חברים, קרוב להניח שלא יהיה בה כדי להביא להטבעתה של הספינה אך יש ויש בה כדי להטיל נטל נוסף על יתר חברי הקרן. תוצאה זו פוגעת קשות בעקרון השוויון".



עו"ד אשר חלד מציין, כי משמעות ההחלטה עבור מקפת היא עלות שנחסכה בגובה של כ-1.3 מיליארד שקל במונחי 2004, וכי עבור מערכת הפנסיה כולה מדובר בעלות שנחסכה בגובה של כ-5 מיליארד שקלים "בהערכה זהירה". בנוסף, מציין חלד, במערכת בתי הדין לעבודה מעוכבות אלפי תביעות בהמתנה לתוצאות עתירה זו.