"אקונומיסט" לא שינה את תחזיתו הכלכלית לישראל על אף השינויים במפה הפוליטית

"אקונומיסט" עידכן את תחזיתו עבור ישראל בעקבות השינויים במערכת הפוליטית מאז תחזיתו האחרונה. התחזית הקודמת של "אקונומיסט" ניתנה לפני הקדמת הבחירות ל-28 במארס, פרישת שרון מהליכוד והקמת קדימה, והשבץ שהותיר את שרון ללא הכרה. למרות השינויים ברמה הפוליטית, אקונומיסט לא שינה כמעט את תחזיתו הכלכלית לישראל. השינוי המשמעותי העיקרי בתחזית הוא כי השקל ייחלש מול הדולר ב-2006.



"אקונומיסט" מתבסס על ההנחה כי קדימה, בראשות ממלא מקום ראש הממשלה אהוד אולמרט, תהיה המפלגה הגדולה ביותר אחרי הבחירות ותקים קואליציה חדשה.



לפי "אקונומיסט", צמיחה מקומית חזקה עשויה לפצות על האטה בצמיחה העולמית, ולהביא להאטה מועטה בלבד בצמיחת התמ"ג בישראל ב-2007-2006. "אקונומיסט" צופה גידול בגירעון התקציבי בתקופה זו, אך למרות גידול צנוע בהוצאות החברתיות, יוותר לפי המגזין ברמה של כ-3% מהתמ"ג, על רקע שיפור במדיניות ניהול הכספים.



שיעורי הריבית בישראל החלו לעלות, כאשר בנק ישראל הגיב להעלאות הריבית בארה"ב ולביקוש המקומי הגדול. האינפלציה הממוצעת, לפי "אקונומיסט", צפויה להיוותר נמוכה ב-2007-2006, והעודף במאזן החשבון השוטף יצטמצם בהדרגה.



"אקונומיסט" צופה, כי אולמרט יצליח להקים קואליציה לאחר הבחירות, אך מעריך כי כוחו הפוליטי ואמינותו הציבורית לא שקולים לכוחו ואמינותו של שרון, ולכן הוא עשוי להתקשות להתקדם במהלכים המדיניים עם הפלשתינים בהם החל שרון.



במישור הכלכלי צופה "אקונומיסט", כי בנק ישראל ימשיך להדק את המדיניות המוניטרית בהדרגתיות על רקע הביקוש המקומי החזק והעלייה בשיעורי הריבית ברחבי העולם. לפי "אקונומיסט", בנק ישראל עשוי לספק המשכיות במדיניות הכלכלית על רקע אי ודאות פוליטית גדולה.