קרוב לשלוש שנים מנסה נסים חדד למנוע את פינויו מדירתו בבני ברק. בעתיד הקרוב אמורים נציגי ההוצאה לפועל להגיע לדירה - אם יהיה צורך בליווי כוח משטרה קטן - ולפנות אותו בשל חובות המשכנתא.
חדד (54) הוא גרוש ואב לשישה ילדים בוגרים שאינם גרים עמו. שנים רבות עבד בחברת שמירה, אבל בעת האחרונה הוא מובטל ומתקיים מהבטחת הכנסה בלבד (1,420 שקל בחודש). בשל מצבו הכלכלי הצטברו נגדו חובות לבנק משכן של בנק הפועלים בשל הלוואת משכנתא שהוא מתקשה לעמוד בה.
באמצע 2003 נפתח תיק ההוצאה לפועל נגד חדד. לאחר שמונה לו כונס נכסים הגיש חדד בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. במאי 2004 הוחלט, בהסכמה, על פריסת חובותיו של חדד בתמורה לאי פינוי מהדירה. לאחר שחדד לא עמד בהסדר התשלומים פנה הבנק שוב להוצאה לפועל. לפיכך, בספטמבר 2005 הוציא הרשם משה כהן צו פינוי לדירה.
לדעת חדד, ההחלטה נטולת תוקף משפטי והוא מנסה לתקוף אותה בכל דרך אפשרית: בתי משפט, לשכת מבקר המדינה, עירית בני ברק והמפקח על הבנקים. יצוין שחדד כותב בעצמו את טענותיו בכתב יד ואינו מיוצג. לדבריו, בערב יום הכיפורים קיבל את ההחלטה כי אושרה בקשת בנק הפועלים לפנותו מהדירה. בערב חג הסוכות התקבל מכתב נוסף מבא כוח בנק הפועלים.
מתלונותיו בפני הרשויות השונות עולה התמונה הבאה: לחדד היה תיק השקעות על סך 240 אלף שקל שהיו משועבדות לבנק. בשלב מסוים ביטל הבנק את מסגרת האשראי עוד לפני שנודע לחדד על ביטולה. תוך כך נאלץ חדד להסכים למכירת מניות בסכום של 40 אלף שקל. זמן קצר לאחד מכן, טוען חדד, מכר לו הבנק את יתרת המניות בתקופה שבה השוק היה בשפל. לשיטתו, אם הבנק היה נעתר לבקשה לפריסת חובות אז תיק ההשקעות היה שווה הרבה יותר כסף. בנובמבר 2005 דחה בג"ץ את טענות חדד.
"חתמתי על חוזה הלוואה אבל לא ידעתי כי כלול בו סעיף הכולל ויתור על הגנת דירת מגורים, משום שלא קראתי את החוזה", כתב חדד לפני כמה חודשים בבקשת רשות ערעור נוספת לבית המשפט המחוזי בתל אביב
בד בבד הלין חדד גם בפני המפקח על הבנקים, יואב להמן. לטענתו, בנק הפועלים הפר צו של בית משפט בכך שהעביר כספים לחברת כרטיסי אשראי כאשר החשבון היה מעוקל. אהרון אורנשטיין מהיחידה לפניות הציבור הגיב במארס 2005, כי אין מקום להתערבות בצעדים שנקט בנק הפועלים: "בהתאם להלכה הפסוקה, זכותו של הבנק לקזז את היתרות העומדות לזכות הלקוח בגין התחייבויותיו כלפי הבנק, קודמת לזכותו של המעקל. בנסיבות הללו לא מצאנו מקום להתערבותנו".
חדד לא נואש, ולאחר שקיבל את התשובה פנה למבקר המדינה אז, אליעזר גולדברג, בתלונה, הפעם נגד להמן. "אנו מבררים את תלונתך בהתאם להליכים הקבועים בחוק מבקר המדינה", נמסר מעו"ד רוני להבי העוסקת בתלונות הציבור במשרד המבקר, "כשיהיו בידינו תוצאות הבירור, נודיעך". עד כה לא התקבלה תשובת המבקר.
האגף לשירותים חברתיים של העירייה פנה לבנק משכן בבקשה להסדיר את תשלומי ההחזר כך שיוכל לעמוד בהם. "נודה לכם באם תאפשרו להקטין את תשלומי ההחזר על ההלוואה כדי שמר חדד יכול לעמוד בתשלומי ההחזר", כתבו העובדת הסוציאלית בלה חפץ ומנהלת האגף רות נחשון.
לאחרונה פורסם כי ב-2005 קיבל להמן 5,501 פניות; כ-4,000 מהן היו תלונות. 27% מהתלונות היו מוצדקות והניבו למתלוננים כשני מיליון שקל, שהבנקים החזירו ללקוחות. מהבדיקה עלה ששיעור התלונות המוצדקות הגבוה ביותר היה נגד בנק הפועלים (30%). הנושא המרכזי שהטריד את המלינים היה משכנתאות - 21% מהפניות עסקו בכך.
מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "חדד לא עמד בתנאי ההסדר ולא בהסדרים נוספים, ולכן נמשכו ההליכים לפנות את הנכס. חדד עתר לבג"ץ נגד החלטת הפינוי. הטענה - לפיה צו הפינוי הוצא נגד מר חדד שלא כדין, מכיוון שאין תוקף משפטי להסכמתו להעמיד את דירת מגוריו כערובה בת מימוש כנגד הלוואה שנטל מהבנק - נדחתה על ידי בג"ץ. למרות החלטת בג"ץ הגיש חדד בקשת רשות ערעור על החלטה נוספת של ראש ההוצאה לפועל בדבר פינוי הדירה וכן עתר לפריסת חובות ל-50-40 שנה. עתירה זו עדיין לא נשמעה".
חייב משכנתא נאבק נגד פינויו מדירתו: הפועלים ביטל את מסגרת האשראי בלי להודיע
עמית בן-ארויה
12.2.2006 / 8:56