דו"ח של מרכז אדווה: גם ב-2004 המשיכה הממשלה להעדיף רשויות בשטחים בתקציבים מוניציפליים

גם בשנות האינתיפאדה המשיכו ההתנחלויות לקבל יחס מועדף בתקציבים מוניציפליים ובבנייה למגורים, על אף הקיצוצים הכבדים שנעשו בשנים אלה בתקצוב הממשלתי של הרשויות המקומיות. כך עולה ממסמך שחיברו ד"ר שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס ואיתי שוורץ ממרכז אדווה.



לפי הדו"ח, המבוסס על נתונים רשמיים, מענקי האיזון שהעביר משרד הפנים לרשויות מקומיות בשטחים ובגולן ב-2004 עמדו על 1,241 שקל לנפש בהשוואה ל-802 שקל בעיירות הפיתוח ול-738 שקל ביישובים הערביים. יצוין, כי התקצוב בפועל של האוכלוסייה הערבית היה נמוך עוד יותר מהמתואר בדו"ח, משום שהנתונים אינם כוללים את הכפרים הבדווים הלא מוכרים. נוסף לסכום זה העביר משרד הפנים תקציבים לאספקת שירותים ציבוריים שונים - חינוך, בריאות ורווחה. גם בסעיף זה נרשם פער לטובת ההתנחלויות ויישובי הגולן, שתוקצבו ב-1,949 שקל לנפש, בהשוואה ל-1,363 שקל בעיירות הפיתוח ול-1,346 שקל ביישובים ערביים.



הפערים ניכרים עוד יותר בתקציב הבלתי-רגיל, שמעבירה המדינה לרשויות לפיתוח. ב-2004, הועברו למועצות בהתנחלויות ובגולן 2,008 שקל לנפש, לעומת 1,067 שקל לנפש בעיירות הפיתוח ול-826 שקל ביישובים הערביים.



עם זאת, ההכנסות העצמיות של הרשויות בשטחים נמוכות משל אלו בישראל שבתחומי הקו הירוק. לטענת הדו"ח, אחת הסיבות לכך היא שההעדפה בתקצוב מאפשרת לרשויות בשטחים לגבות שיעורי מסים נמוכים יותר מתושביהן. ההכנסות העצמיות של הרשויות בשטחים הסתכמו ב-2,000 שקל לנפש - פחות מבישראל שבתחומי הקו הירוק (3,194 שקל), ואפילו פחות מבעיירות הפיתוח (2,700 שקל), אך יותר מביישובים הערביים (1,219 שקל לנפש).



בסך הכל היו ההכנסות של הרשויות בשטחים 5,237 שקל לנפש, לעומת 4,879 בישראל שבתחומי הקו הירוק, 5,067 שקל לנפש בעיירות הפיתוח, ו-3,548 ביישובים הערביים. הודות לתקצוב הממשלתי הנדיב, ההכנסות של הרשויות בשטחים מתקרבות לאלו של 15 הערים המבוססות בישראל, שאינן נזקקות כלל למענקי איזון ממשרד הפנים (שהכנסותיהן הסתכמו ב-5,534 שקל לנפש). עם זאת, בשנים קודמות היו ההכנסות לנפש של ההתנחלויות אף גבוהות מב"פורום ה-15".



הדו"ח מגלה, כי גם המעורבות הממשלתית בבנייה למגורים בשטחים גבוהה בשיעור ניכר מבישראל שבתחומי הקו הירוק: בשנים 1995-2004 הוחל ביש"ע בבנייתן של 25,714 דירות למגורים, בהשקעה כוללת של כ-13.4 מיליארד שקל. שיעור ההשקעה הציבורית בבנייה אף עלה בהתמדה בכל אחת מהשנים 2000-2004, בעוד שיעור ההשקעה הציבורית בבנייה בתחומי ישראל ירד מעט בתקופה זו. בשנים 2001-2004 גם עלה מדי שנה השיעור של התחלות הבנייה הציבורית בשטחים מתוך כלל התחלות הבנייה הציבורית.



בשנים 1995-2004 היתה המדינה אחראית לכ-57% מסך התחלות הבנייה בשטחים ולכ-40% מההשקעה הכוללת בבנייה למגורים שם. זאת, בשעה שבישראל שבתחומי הקו הירוק היתה המדינה אחראית ל-27% מסך התחלות הבנייה ול-16% מההשקעה הכוללת בבנייה למגורים. המדינה מעורבת גם במימון הבנייה הפרטית למגורים בהתנחלויות בשיעור גדול מבישראל - במתן מענקים, ובמימון עלויות פיתוח.