נשיא ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, אורי גורן, דחה על הסף את בקשתם של מפרקי קבוצת קווי אשראי לישראל ליתן להם הוראות בדבר הצעדים וההליכים המשפטיים שיינקטו כנגד המעורבים בפרשה.
המפרקים פנו בחודש מאי לבית המשפט על מנת שיורה להם על הצעדים וההליכים שיינקטו נגד הדירקטורים לשעבר בקווי אשראי וחברי ועדת הביקורת שלה, וכן נגד משרדי רואי החשבון שלמה זיו ושות' (כיום: זיו-האפט) וברייטמן אלמגור ושות'.
הבקשה מתייחסת לעסקה שבה נטלו לעצמם בעלי השליטה בקווי אשראי תשלום דמי ניהול מראש ל-7 שנים תמורת מתן שירותי ניהול לחברה. בחוזה עימם נקבע כי ישולמו להם דמי ניהול מראש בסך 27.2 מיליון שקל.
המפרקים טענו כי המנהלים פעלו להשגת חוות דעת כלכלית שתצדיק תשלום מראש בהיקף כספי שכזה, למרות שעיסוקה של קווי אשראי היה בתחום שהוא עתיר סיכונים - השוק האפור - ולא היתה ודאות שיהיו רווחים לחברה.
המפרקים טוענים כי הדירקטורים, כמו גם משרדי רואי החשבון של קווי אשראי, התרשלו בדרגה גבוהה וגילו פזיזות וחוסר אכפתיות באישור העסקה עם המשיבים.
לטענת המפרקים, מדובר היה בעסקה חסרת כל היגיון, המנוגדת לכל נוהג מקובל, ושביצועה על ידי חברה ציבורית, תוך מתן הטבות מפליגות לקבוצת בעלי השליטה ותוך מתן שכר מראש עבור 7 שנים, אינו יכול לעמוד בשום מבחן של סבירות.
בהקשר זה טענו המפרקים כי משרד רואי החשבון שלמה זיו ושות' ביצע את ההערכה ללא בדיקה מספקת וברשלנות, וכי משרד ברייטמן אלמגור, ששימש כרו"ח של קווי אשראי, אחראי לפעולות ולייעוץ הרשלני של נציגיו.
במארס 1997 נמלטו המנהלים מהארץ, ובכך נפסקו לחלוטין שירותי הניהול. למרות זאת, טוענים המפרקים, המנהלים לא החזירו את הכסף שקיבלו, וחברי הדירקטוריון וועדת הביקורת לא דרשו מהם לעשות כן.
במסגרת הבקשה טענו המפרקים כי על המשיבים להחזיר לחברה סכומי עתק של עשרות מיליוני שקלים בעקבות הנזקים שנגרמו לה עקב התרשלותם.
בעקבות בקשת המפרקים פנה משרד רואי החשבון ברייטמן אלמגור לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה למחוק אותה על הסף.
בבקשה - שהוגשה באמצעות עוה"ד ישראל לשם, נדב ויסמן ורון פלג - טענו ברייטמן אלמגור כי על מפרקי קבוצת קווי אשראי - עו"ד יצחק מירון ורו"ח חיים רבינוביץ - להגיש תביעה רגילה שבה יתבררו הדברים לאשורם, והם אינם יכולים לעשות כן במסגרת בקשה למתן הוראות מביהמ"ש.
השותפות טענה כי מהדו"ח שהגישו המפרקים עולה בבירור כי מדובר בסוגייה משפטית ועובדתית מורכבת ביותר, המחייבת שמיעת עדויות רבות, שמטבע הדברים הן שונות באורח מהותי בין הדירקטורים המנהלים ויתר המעורבים.
לטענת השותפות, הטענות בדבר "רשלנות בולטת", שאותה המפרקים מייחסים לשותפות, חייבת בירור עובדתי. יש לבדוק האם העסקה היתה סבירה, האם בעקבות כך נגרם נזק לחברה - במיוחד לנוכח הטענה שמעלים המפרקים כי יש לפצות את החברה בגין העסקה בעשרות מיליוני שקלים.
משרד רואי החשבון שלמה זיו ושות' הגיש אף הוא - באמצעות משרד עוה"ד חיים סמט ושות' - בקשה למחוק את בקשת המפרקים על הסף, שכן הליך מתן ההוראות אינו מתאים לבירור הסוגיות שהעלו המפרקים וכי ההליך המתאים לכך הוא הגשת תביעה.
הנשיא גורן נעתר לבקשות אלו והורה למחוק את בקשת המפרקים על הסף. בהחלטתו טוען גורן כי המפרקים מייחסים בבקשה טענות קשות בנוגע לחוזה הניהול בין החברה והמנהלים ומשתמשים בביטויים של "עסקה חסרת היגיון, מתן הטבות מפליגות, פעולה בניגוד לאינטרס החברה, רשלנות רבתי, הפרת חובות אמון ועוד".
"טענות אלו אינן יכולות להתברר במסגרת בקשה למתן הוראות אלא במסגרת תובענה נפרדת, כי הרי מדובר בהליך מסובך מבחינה עובדתית", קובע הנשיא.
אשר על כן קובע הנשיא כי במידה שהמפרקים מעוניינים להגיש תביעה כנגד המעורבים, עליהם לעשות זאת בדרך המקובלת ולהצטייד באישור ועדת הביקורת כנדרש עפ"י חוק החברות לשם הגשת תביעה. (ת"א 1218/98)
ביהמ"ש למפרקי קווי אשראי: טענותיכם אינן יכולות להתברר בהליך של מתן הוראות אלא במסגרת תובענה נפרדת
אמיר הלמר
10.7.2001 / 8:02