"לבנקאי השקעות אסור להיוועץ במנהלי תיקים"

מאת אסף ברגרפרוינד

מאיר הדר, מנכ"ל אורמה, בנק ההשקעות של קבוצת אי.די.בי, זוכה אתמול על ידי בית משפט השלום בתל אביב מעבירה של שימוש במידע פנים. על פי כתב האישום, הדר - שב-96' כיהן כמנכ"ל י.ל.ר חיתום והשקעות - היה בין יוזמי הצעת הרכש למניות חברת פריון, שהביאה למחיקתה מהבורסה ולהפיכתה לחברה פרטית בבעלות מלאה של החברה לישראל.

הדר הואשם כי בתקופה שבה עסק בהכנת הצעת הרכש מסר לישראל מאיו, מנהל תיקים בחברת בטוחה, פרטים על הצעת הרכש הצפויה, וכן על המחיר הצפוי בהצעה.

מאיו, שניצל את המידע לרכישת מניות פריון, הרוויח בזכות זאת 250 אלף שקל. מאוחר יותר הורשע מאיו בעבירת שימוש במידע פנים ובית המשפט גזר עליו קנס של 700 אלף שקל ו-6 חודשי עבודות שירות.

השופטת יהודית אמסטרדם קבעה בהחלטתה לזכות את הדר, כי למרות שהוכח במשפט כי החזיק בידיו מידע פנים והעביר אותו למאיו, לא הוכח כי "הדר היה מודע לכך שמאיו יעשה שימוש במידע, וקיים ספק סביר אם היה לו יסוד סביר להניח כי יעשה כן". השופטת מבקרת בהכרעת הדין את הנוהג השכיח בשוק ההון בישראל, שבו בנקאי ההשקעות מתייעץ עם מנהל התיקים בנוגע לפעולות אשר בהן הוא מחויב לסודיות. השופטת קובעת כי העברת מידע כזו היא בלתי ראויה ורשלנית, גם אם מדובר בהתייעצות המבוססת על יחסי אמון ארוכי טווח. השופטת אמסטרדם מדגישה בהחלטתה כי קיומו של נוהג כזה "מדגיש את הצורך בקביעת נורמות ברורות וחדות בעניין זה בשוק ההון".

הדר, אשר יוצג על ידי עו"ד ד"ר דורי קלגסבלד, טען במשפט כי לא רכש ולא ביקש לרכוש מניות פריון עבור עצמו. לדבריו, ההתייעצות שקיים עם מנהל תיקים כמאיו היתה חלק מיחסי אמון ששררו בין השניים ונועדה לקביעת המחיר הראוי למניית פריון במסגרת הצעת הרכש. לטענתו הוא ביקש ללמוד ממאיו על היקפי הביקושים וההיצעים שלא נענים במהלך יום המסחר וכן על אופן התפתחות המסחר בכל יום נתון.

לדברי הדר, "מדובר באינפורמציה גלויה למי שעוסק באופן יום-יומי במסחר. מאחר שהוא כיהן כבנקאי השקעות, לא היה בחדרו מסך מחשב המאפשר לו לעקוב אחרי המסחר, וגם אם היה עוקב אחרי המסחר באופן יום-יומי היה חסר לו הידע שיש למנהל תיקים שזהו לחם חוקו". בחקירתו הנגדית, אשר אותה ערכה עו"ד חנה קורן מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) הודה הדר כי לאור יחסי האמון שהיו בינו לבין מאיו "יכולתי לדבר באופן חופשי ולא לברור איזה פרט כן לומר ואיזה פרט לא. לא הרגשתי בעיה לחשוף בפניו את הנתונים".

ההבדל בין התייעצות למידע פנים

טענותיו של הדר נתמכו בעדויות של פעילים מרכזיים בשוק ההון הישראלי, שהעידו על קיומו של נוהג של התייעצות בין הבנקאי למנהלי התיקים. יקותיאל (קותי) גביש, אשר כיהן כמנכ"ל משותף באיכות שוקי הון, העיד כי בתור בנקאי "אתה הולך אל האיש שידיו, רגליו ועיניו שקועות כל הזמן במסך במסגרת הפעולה שלו כסוחר. זה לא משהו שאתה נשען עליו באופן בלעדי, אבל זה בהחלט מרחיב את ספקטרום האינפורמציה שיש לשם קבלת החלטה".

עמית ביאל, שכיהן כמנהל עסקות בכיר בפועלים שוקי הון, העיד כי הוא התייעץ בעבר עם גורמים בשוק ההון ובהם בנקאי השקעות כמוהו וכן משקיעים בולטים בשוק. לדבריו, הוא התייעץ בעניינים רגישים עם מנהלי תיקים ואף עם מאיו עצמו. ביאל הדגיש בעדותו כי כאשר הוא מבקש לבצע השתלטות עוינת, הוא לא יתייעץ עם שחקן גדול בשוק, "כי אני מיד חושף את הקלפים שלי. דווקא זה סוג של התייעצות שבו אני הולך למישהו שיש לי אמון אישי בו, ושאינו שחקן עיקרי בשוק".

השופטת אמסטרדם מכירה בהחלטתה בכך שכל התייעצות יכולה להוסיף לבנקאי מידע, אך היא גם מגדילה לדבריה את מעגל השותפים למידע, "וכשבאים לשקול את שני הדברים זה מול זה, חשיבות הסודיות גוברת". השופטת מציינת כי אין לקבל באופן גורף את הטענה כי התייעצות עם מנהל תיקים בנושאים רגישים, המלווה במסירת מידע פנים, היא תמיד מותרת. לדבריה, יש לבדוק כל מקרה על פי נסיבותיו.

השופטת מציינת כמה כללים אשר אמורים להנחות את הבנקאים בשיחות שהם מנהלים עם מנהלי תיקים. לדעת השופטת, הבנקאי חייב לנקוט את כל אמצעי הזהירות כדי שיהיה ברור למנהל התיקים שמדובר בהתייעצות, ולהזהירו מניצול המידע הרגיש למטרותיו. השופטת מציינת כי "אין להיוועץ במנהל תיקים המחזיק בנייר נשוא ההתייעצות, ואין להיוועץ במי שמנהל תיקי השקעות גדולים, גם אם יש לו מומחיות יתרה בתחום". כמו כן על הבנקאי לבחון בקפידה את תכיפות ההיוועצות, ורק במקרה שמתקיים אירוע חיצוני בשוק ההון הוא יכול לחזור ולהיוועץ שוב באותו גורם.