וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

קרנות נאמנות או תעודות סל?

טל לוי

13.2.2006 / 10:48

בשלב מסוים השאלה הזו תמיד מתעוררת: לרכוש תעודת סל או לשלם קצת יותר ולקנות קרן נאמנות? מה כדאי יותר

בשלב מסוים השאלה הזו תמיד מתעוררת: לרכוש תעודת סל או לשלם קצת יותר ולקנות קרן נאמנות? השיקולים ברורים: תעודות הסל מחקות ומספקות תשואה דומה למדד מסוים (המעו"ף, נאסד"ק) ונהנות מהילה של דמי ניהול נמוכים יותר. מנגד, קרנות הנאמנות מספקות ניהול שוטף של המניות ומאפשרות למנהל הקרן לרכוש רק את המניות הטובות ביותר.

"על ניהול טוב, כדאי לשלם, לא?". אז זהו, שלא ברור בכלל האם קרן הנאמנות מספקת תשואה עודפת על פני תעודת הסל. בשוק ההון נוהגים תמיד לומר ש"לאורך זמן קשה להכות את המדד" - תעודות הסל רוכבות בדיוק על אימרה זו.

עובדה מעניינת היא הגרפים שמציגות תעודות הסל לעומת הקרנות. כך למשל, הגרף של תעודת הסל קסם אמריקה הלטינית נראה כמעט זהה לגרף שמציגה תעודת הסל קסם לטיני. חשוב להדגיש, כי תעודות הסל הונפקו לפני זמן קצר מאוד (חודשים בודדים) ויש צורך בבדיקה לאורך זמן.

"קרן הנאמנות של דיקלה הודו תעשיות נתנה תשואה של 11.7% מאז תחילת השנה (אחרי דמי ניהול) לעומת תעודת הסל שנתנה רק 11%", אומר מנכ"ל דיקלה קרנות נאמנות ניסים כהן. "הדבר ממחיש את הערך המוסף שנותן ניהול ההשקעות על פני רכישת מדד שלם. תעודת הסל מחוייבת להחזיק את כל המניות של מדד מסויים כולל הפחות טובות, ואילו לנו יש גמישות להחליט אילו מניות שווה להחזיק ואילו לא".

מנהל ההשקעות של דיקלה הודו תעשיות, ערן כהן, מציין עובדה נוספת: "הציבור לא יודע זאת אבל למרות שתעודות הסל נחשבות לבעלות דמי ניהול נמוכים יותר, הן בעצם גובות יותר קסם מקרנות הנאמנות". כיצד זה קורה? "כאשר חברות מחלקות דיווידנדים, המשקיע בקרן הנאמנות מקבל אותן, כיוון שהוא רכש מניות כמו כל משקיע אחר", אומר כהן. "אולם מי שיבחן את התשקיף שמפרסמות תעודות הסל יגלה שהכסף הזה הולך לחברה המנהלת את תעודות הסל ולא למשקיע". בר מציין, כי במדינה כמו סין מחלקים דיווידנדים בהיקפים גדולים (כ-5% בשנה) שאינם מגיעים למי שמשקיע בתעודות הסל, כך שבפועל דמי הניהול גבוהים הרבה יותר.

"זה לא לגמרי מדוייק", אומר מנכ"ל קסם אקסלנס-נשואה, רוי רגב. לדבריו, בעולם קיימים שני סוגי מדדים: הראשון הוא מדד השקעה בו הדיווידנד שמחולק בידי החברות מושקע בחזרה במדד. מנגד, קיים מדד מחיר שהוא מדד שמנכה את הדיווידנדים שהחברות מחלקות כמו למשל מדד ה-S&P (שמורכב מ-500 החברות הגדולות בארה"ב) ומדד הנאדס"ק. "העלות היחידה שיש בתעודות הסל הן דמי הניהול שנגבים כעמלת ניהול ממחיר הנכס או מהדיווידנד המחולק על ידי החברות הכלולות במדד", אומר רגב. "אנו יכולים לגבות 0.5% או לגבות כ-50% מהדיווידנדים בלבד".

"השורה התחתונה היא שהלקוח אדיש לשתי השיטות כי בסופו של דבר העמלה שנגבית היא 1%-0.5%", אומר רגב. עלויות הקנייה והמכירה של המניות הן על חשבון החברה בעוד שבקרנות הנאמנות מי שמשלם על שינוי תמהיל התיק הוא הלקוח".

סמנכ"ל ההשקעות של אילנות דיסקונט, הראל שי, מגלה גישה פייסנית יותר מעמיתיו בדיקלה: "אנו מברכים על ההשקה של תעודות הסל, וסבורים שהדבר רק מגדיל את החשיפה של הציבור לשוק ההון ומושך משקיעים נוספים - דבר שמשליך לחיוב על כל המשתתפים. לקרנות הנאמנות ולתעודות הסל יש בהחלט מקום לחיות אחד לצד השני בשלום".

גם שי מציין, כי לעיתים קיימת אי בהירות מצד מנפיקי תעודות הסל שטוענים כי אין דמי ניהול. "קרן אמריקה הלטינית (שהניבה בחודש ינואר כמעט 20%) חילקה דיווידנדים בשיעור של 2.75% ואילו התשקיף של תעודות הסל מאפשר למנפיקת התעודה לגבות את מלוא התקבולים הללו". עם זאת, הוא מציין כי כרגע גובים בתעודות הסל דיווידנד נמוך ממה שמאפשר התשקיף, וכי יש להמתין ולבדוק לאן יתגלגלו הדברים.

שי מדבר על היתרון שמעניק ניהול הנכסים בקרן הנאמנות: "תעודת הסל כבולה וחייבת להכיל גם מניות פחות טובות. אנו מזהים מניות וענפים טובים יותר ומעניקים להם משקל יתר". אגב, שי מודה כי לעיתים עושים גם באילנות שימוש בתעודות סל, אך רק כאשר יש הזדמנות נקודתית בשוק מסוים, ולא כשימוש רחב.

גם הוא מודע לכך שהגרף שמציגה תעודת הסל אמריקה הלטינית דומה מאוד לזה שמציגה קרן הנאמנות. "כיום, יש עדיין קורלציה גבוהה בין השניים אולם יש לזכור שמדובר בשוק עולה בו קל לכולם להרוויח. היתרון הניהולי שלנו יגיע בתקופה בה השוק יהיה במצב פחות טוב ואז נוכל להפגין את התשואה העודפת על פני המדד".

רגב מציין דווקא מסכים לגישה זו ואומר, כי תעודות הסל אמורות להיות כלי עבודה לקרנות הנאמנות. "היתרון של מנהלי הקרנות הוא היכולת שלהם להקצות נכסים בין מדינות שונות ולא ניסיון להשיג תשואה עודפת במדינה ספציפית והכלי המתאים לכך הוא תעודות הסל. לראייה, בעולם רואים מצב לפיו קרנות הנאמנות הן לקוחות גדולים של תעודות הסל".

"הגמישות שמציעות קרנות הנאמנות לא הוכיחה עצמה כמביאה תשואה עודפת וכבר הוכח שניהול השקעות אקטיווי אינו משיג את התשואות הגבוהות לאורך זמן", אומר רגב. "טווח הבדיקה הוא לפחות כמה שנים וכך מושפעים פחות מאירועים נקודתיים. קרנות ההפנסיה הגדולות בארה"ב היו הראשונות להבין זאת לאחר שראו שהניהול האקטיווי עלה להן כ-2% בשנה. מדובר בקרנות שמנהלות מיליארדי דולרים ונחשבות לגופים המקצועיים בעולם".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully