מאת אסף כרמל ושירות "הארץ"
למרות הרשעתה במתן שוחד בחירות של חברת הכנסת נעמי בלומנטל, היא לא תודח ממקומה ברשימת הליכוד - כך אמר היום (שני) יו"ר הליכוד, ח"כ בנימין נתניהו. בלומנטל מוצבת במקום ה-18 ברשימת הליכוד.
נתניהו אמר היום, כי הוא "מכבד את הכרעת בית המשפט ואת שלטון החוק בישראל", ואולם ציין כי בלומנטל עדיין רשאית לערער על הרשעתה בבית משפט השלום בתל אביב לערכאות גבוהות יותר, ולכן לא יפעל להדחתה מהרשימה. "חוק הוא חוק: החוק במדינת ישראל קובע, וכך גם חוקת הליכוד, למי אסור להיות חבר ברשימת מועמדים לכנסת, וזה כאשר מדובר בפסק דין סופי". נתניהו ציין כי לבלומנטל "עשייה ציבורית רבת שנים, בעיקר למען העולים החדשים ממדינות חבר העמים ומאתיופיה".
בלומנטל הורשעה היום יחד עם פעיל הליכוד מיכאל אלנקווה בכך שהשניים מימנו את לינתם של 12 חברי מרכז ליכוד במלון שרתון "סיטי טאוור" ברמת גן לפני שהצביעו בבחירות הפנימיות בליכוד. כן הורשעו השניים בשיבוש מהלכי משפט, לאחר שתיאמו מהלכים.
השופטת, זיוה הדסי-הרמן, קבעה כי עדויותיהם של בלומנטל ושל אלנקווה מופרכות וחסרות היגיון פנימי. לדברי השופטים, בלומנטל לא סיפקה הסבר לשתיקתה ואינה יכולה לפתור את עצמה בטענה כי פעלה על פי עצת עורך דינה.
השופטים קבעו, שעיתוי ההתכנסות במלון שרתון "סיטי טאואר" הבטיח היענות גבוהה מצד חברי המרכז לבוא למלון ולהתארח בו חינם והוכח כי אלמלא הצעת האירוח הנדיבה, חלק מהנוכחים לא היו טורחים להגיע למלון לצורך הדיון ושמיעת נאום הבחירות של בלומנטל. השופטים קיבלו את גישת התביעה, לפיה אירוח המשתתפים לא נבע מצורך לוגיסטי ולא היווה חלק מפעילות בחירות לגיטימית.
העונש המקסימלי על עבירת שוחד בחירות הוא שנת מאסר. העונש המקסימלי על עבירה של שיבוש הליכי משפט הוא שלוש שנות מאסר. בעבירה של הדחה בחקירה נקוב עונש מקסימלי של עד חמש שנות מאסר, וזוהי עבירה שהיא מסוג פשע. שלב הטיעונים לעונש יתקיים ב-26 בפברואר.
התובעת במשפטה של בלומנטל, רות ארז, אמרה כי בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות. היא הדגישה כי העבירות של שיבוש הליכי משפט והדחה בחקירה חמורות מעבירת שוחד הבחירות, ותבקש מבית המשפט לקבוע שיש קלון בעבירות האלה.
בהכרעת הדין כתבו השופטים: "צר לנו, שנאשמת שמייצגת גם אותנו, בבית המחוקקים, בחרה לנהוג בדרך לא ראויה, בלשון המעטה, כשהסתירה את מעשיה, גם לאחר שנחשפו, כשהדיחה לעבירות, גם את הנהג שעבד בשירותה, כשהסתתרה מאחורי זכות השתיקה בחקירה". בפסק הדין הסתיים במלים "אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר".
בית המשפט קבע כי עדותו של עד המדינה, הנהג אבי אוסקי, אמינה ורצופה בהיגיון פנימי. הסניגורים טענו שאוסקי אינט מהימן וכי הרשעה של בלומנטל יכולה להועיל לו בתביעה אזרחית אך השופטים קבעו: "שוכנענו כי עדותו של אוסקי אמינה וכי אין בדרישתו לקבלת פיצוי מבלומנטל פגיעה באמינותו". בתגובה לפסק הדין אמר אלנקווה כי בלומנטל "נפלה קורבן לרדיפת הפרסום שלי ולרדיפת הבצע של הנהג (...) לא רחוק היום בו כל הזדונות שנעשו לי יהפכו לזכויות. עד אז נפשי לעפר לכל תהיה".
אוסקי העיד שקיבל כסף מידיה של בלומנטל
בשלב ההוכחות סיפר אוסקי איך הסיע את בלומנטל לכספומט בשכונת מגוריה רמת אפעל, שם הוציאה 12 אלף שקל בעזרת כמה כרטיסי אשראי. עם הכסף שהוציאה שילמה, לדבריו, על האירוח של חברי מרכז הליכוד במלון "סיטי טאוור".
על פי עדותו, קיבל מידיה את הכסף ונסע לנציגת מלון "סיטי טאוור". אוסקי סיפר כי לא נסע למלון במכונית השרד של הנאשמת אלא במכונית הונדה של אחד מילדיה. לדבריו, החליף את המכוניות מטעמי זהירות, מכיוון "שלא יעלה על הדעת לנסוע במכונית שרד כדי לשלם כספי שוחד". על פי עדותו, חזרה הנאשמת וביקשה ממנו כי הקבלה על התשלום תירשם על שם בתה המאומצת מירי פדידה.
במהלך שלב השמעת העדויות טענה בלומנטל כי הכסף עבור הלינה בבית המלון הוחזר לה כעבור כמה ימים על ידי נהגה שהגיע עם ראש המטה שלה, שמואל הראל. אלנקווה תמך בגרסתה של בלומנטל וציין כי ביקש את הכסף, 12 אלף שקל, מנהגה האישי של בלומנטל, אבי אוסקי. לדבריו, הוא לא ידע כי הכסף הגיע מבלומנטל והוא ביקש את הכסף מאוסקי בגלל שהמלון ביקש לשלם מראש. לדבריו, למחרת, יום הבחירות בליכוד - דצמבר 2002 - החזיר את הכסף לאוסקי בגני התערוכה בתל אביב.
במהלך החקירה הנגדית הרבתה בלומנטל להתפרץ לעבר התובעת וקיבלה הערות מהשופטים. בלומנטל נשאלה מדוע נענתה לבקשתו של אלנקווה וענתה כי "היססה" כשששמעה את בקשת התשלום, "אבל זה מה שעשיתי". היא הסבירה ש"לא חשבה יותר מדי" לפני שהחליטה להוציא את הכסף ששימש לתשלום למלון, מכיון שמחשבותיה ופעולותיה היו נתונות לבחירות המתקרבות בליכוד, שעמדו לגזור את גורלה הפוליטי.
כתב האישום: גיבשו "דיל" במלון
לפי האישום, שהכינה התובעת עו"ד רותי ארז, פנה אוסקי לאלנקווה וביקשו לסייע לבחירת בלומנטל לכנסת. הפנייה נעשתה בדצמבר 2002, כשבוע לפני הבחירות בליכוד. בכתב האישום מסופר, שבמסגרת סיכום בין הנאשמים התקשר אלנקווה למנהלת מלון "סיטי טאוור" בר"ג, גילה מסיקה, הזמין 15 חדרים והבטיח תשלום מראש ובמזומן.
סמוך ל-10:30 בלילה ב-5 בדצמבר 2002, נסעו אוסקי ובלומנטל לבית הנאשמת ברמת אפעל. בלומנטל הורתה לנהגה לעצור ליד סניף בנק הפועלים ברמת אפעל ומשכה בבנקומט 7,500 שקל. היא חזרה לרכב ומסרה לאוסקי 12 אלף שקל במזומן. באותו לילה מסר הנהג את הכסף למסיקה. לפי כתב האישום, הוזמנו כמה פעילי ליכוד וחברי מרכז ורעיותיהם להתארח ב-15 החדרים במלון, רובם ללילה אחד, בדצמבר אשתקד, ללא תשלום.
סמוך לחצות של 7 בדצמבר ביקש אלנקווה מהמוזמנים לעלות לחדר הכנסים, כדי לגבש "דיל", כשבכוונתו להפעיל השפעתו כדי שהדיל יכלול את בלומנטל. אלנקווה ביקש מהם לבחור בה ו"המשתתפים הסכימו להכללתה בדיל", נאמר. עוד נאמר שב-8 בדצמבר, סמוך ל-1:00 אחר חצות, הגיעה בלומנטל למלון, נשאה
נתניהו לא ידיח את בלומנטל מרשימת הליכוד לכנסת למרות הרשעתה
אסף כרמל
13.2.2006 / 18:15