שירות החובה בצה"ל יקוצר בהדרגה לשנתיים; החיסכון למשק - כ-2 מיליארד שקל בשנה

שירות החובה הצבאי לבנים יקטן בהדרגה עד לשנה 2010 לתקופה של שנתיים. הקיצוץ בשרות יתחיל ב-2007 כשמשך השירות יקטן ב-4 חודשים ובחלק לא מבוטל מהמקצועות החיליים ב-8 חודשים. כך החליטה פה אחד ועדה ציבורית בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופסור אבי בן-בסט. מסקנות הוועדה אושרו על ידי שר הבטחון, שאול מופז, והרמטכ"ל, דן חלוץ. באוצר מעריכים כי הרווח למשק מהמהלך יהיה כ-2 מיליארד שקל בשנה.



במקביל לקיצור השרות, יוקמו בצה"ל פלוגות לקבע קצר, ללוחמים שיסיימו את שרותם הסדיר ויתנדבו לפלוגות אלו. השכר לחילים בפלוגות אלו יהיה עד 4,000 שקל.



בוועדת בן-בסט השתתפו החשב הכללי לשעבר, ניר גלעד, סגן ראש אגף תקציבים לנושא ביטחון, הראל בלינדה, סגן הרמטכ"ל, משה קפלינסקי, הפרופסורים דן צידון וצבי אקשטיין, היועצת המשפטית לשר הבטחון, צביה גרוס, היועצת הכלכלית לשר הביטחון, חמדה מרק, ונוספים.



במחקר שנעשה ב-1994 במחלקת המחקר של בנק ישראל ע"י ליאורה מרידור, עולה כי עלות השרות הצבאי למדינה הוא 1.6 אחוזי תוצר. במונחים של היום מדובר ב-8.9 מיליארד שקל. קיצוץ שרות החובה בשליש עשוי לחסוך למדינה, לדברי האוצר, כ-2 מיליארד שקל. באוצר הדגישו אתמול כי הקיצור הוא חלק מהמהלכים הנעשים בשנים האחרונות, לקיצוץ תקציב הביטחון. לטענת משרד האוצר הקיצוץ יאפשר התייעלות אמיתית ויבטל את האבטלה הסמויה בצה"ל. בין השאר הצבא יהפוך גם למקצועני יותר.



קיצוץ השירות הצבאי, יחד עם צעדים אחרים, עשוי להפחית את סעיף הביטחון בתקציב המדינה ל-2007 במדרגה שלמה. באוצר ציינו אתמול כי לצבא יהיו תמריצים כספיים, לצד קנסות, לביצוע הקיצוץ המודרג בשרות הסדיר. לדעת האוצר, גם אחרי קיצוץ השרות הצבאי יהיה מקום למהלכי התייעלות נוספים בצה"ל, בנושאי הרכש, מיקור-חוץ (אאוט-סורסינג), במעבר לבסיסים גדולים ובהפיכת משרד הביטחון למשרד אזרחי, שבו השכר יהיה כמקובל בכל משרדי הממשלה, ולא כמקובל בצה"ל. באוצר הדגישו כי אין סיבה שהשכר ביחידת המוזיאונים ובאגף השיקום במשרד הביטחון, יהיה כמקובל בצה"ל.



באוצר הדגישו כי מבחינת המשק מדובר במהלך דרמטי, כמו "ברק" חיצוני, שכן בבת אחת יצטרפו לשוק העבודה אלפים רבים של צעירים, גם אם חלק מהם ייסע לחו"ל. עוד אמרו באוצר, כי אין בעיות אבטלה עם צעירים המשתחררים מצה"ל, שכן הם "נחטפים" על ידי המשק.



באוצר ציינו היום כי בשנים האחרונות נעשו הסדרים עם צה"ל, במטרה להקטין את תקציב הבטחון. לדוגמה, בעקבות תוכנית קל"ע (2006-2003) פחת מספר המשרתים בקבע ב-6,000 איש. בימים אלו מתנהל מו"מ על פיטורי אלף אנשי קבע נוספים. האוצר מתכוון בהמשך ללחוץ להקטנה נוספת במספר משרתי הקבע. בינואר 2004 עברה מערכת הבטחון (כולל השרותים החשאיים, המשטרה ושב"ס) לפנסיה צוברת, במקום פנסיה תקציבית.



ב-2005 התקבל "חוק המילואים", ולפיו אנשי מילואים יזומנו לאימונים ולא לתעסוקה מבצעית. לא מכבר עבר הצבא למודל של קבע קצר, עד גיל 28, וקבע מובהק, כאשר הקבע הארוך הוא היקר יותר לקופת המדינה. בחודש הקרוב צפויים להסתיים המגעים סביב גיל הפרישה מקבע (ועדת עמוס מלכא), כאשר ההסדר המסתמן הוא העלאה משמעותית של הגיל לקצינים ונגדים עורפיים ל-57, כשקצינים ונגדים לוחמים יפרשו בגיל 45. גיל הפרישה של אוכלוסיות אחרות יחודיות יהיה בין 45 ל-57.